שאלות נפוצות על פטנטים – חלק ב׳

איך רושמים פטנט? מהו תהליך רישום פטנט?

קבלת פטנט היא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים עיקריים:

• מחקר וחיפוש עצמי: יש לבדוק אם ההמצאה כבר פורסמה בפומבי באמצעות כלים חינמיים כמו Google Patents ו-espacenet, לרשותכם כלים לביצוע חיפוש פטנטים עצמאי.
• חיפוש מקצועי: לאחר חיפוש עצמי, מומלץ לפנות לחברה המתמחה בשירותי חיפוש פטנטים שתספק דוח חיפוש מקיף בהתבסס על חיפושים של מידענים מומחים במאגרי מידע בתשלום.
• בחירת מנגנון הגשה: לאחר קבלת דוח החיפוש, יש להתייעץ עם עורך פטנטים מוסמך ולבחור את המדינות בהן תרצו להגן על הרעיון, ולהחליט אם להגיש בקשה במדינות נבחרות, או לבחור במסלולים נוספים כמו PCT (ראה להלן).
• ניסוח והגשת בקשת פטנט: יש לנסח בקשת פטנט מלאה בהתאם לחוקים של כל משרד פטנטים לאומי או אזורי ולהגיש את הבקשה יחד עם תשלום אגרות ההגשה.
• בחינת הבקשה: לאחר תשלום אגרות בחינה, הבקשה נבדקת על ידי בוחן ברשות הפטנטים אליה היא הוגשה. מרבית הבקשות נדחות בתחילה ובמקרה זה יש להגיש תגובה לדחייה (רצוי באמצעות עורך פטנטים) ולבצע שינויים בהתאם לצורך. תהליך הבחינה יכול להימשך בין מספר חודשים עד לכמה שנים.
• אישור הפטנט: לאחר אישור סופי של הבקשה, יש לשלם אגרות נוספות. בשלב זה הפטנט מאושר ומפורסם, ויש לשלם אגרות תחזוקה לשמירת תוקפו במשך 20 שנה.

כמה עולה לרשום פטנט?

עלות של רישום פטנט יחיד במדינה אחת נעה בין 25-30 אלף ש”ח כאשר עיקר העלות היא שכר טרחת עורך הפטנטים. עלות הגשה ובחינה של פטנט בכמה מדינות יכולה להגיע למאות אלפי שקלים.

הסכום המדויק משתנה בהתאם להיקף הפטנט, מסלולי ההגשה ודרך ההגשה (ראה לעיל – PCT, פרוביז’יונל וכד’). ככלל, אגרות הרישום והבחינה של בקשת פטנט עולות במרבית מדינות עולם כמה מאות דולרים בשלב ראשון, לא כולל אגרות תחזוקה שנתיות.

כמובן שמומלץ לא לבצע את רישום פטנט באופן עצמאי, אלא להיעזר בשירותים המקצועיים של חברות חיפוש מתמחות ועורך פטנטים. במקרה זה:

• עלות חיפוש פטנטים בסיסי בתחילת הדרך היא כ-2000-3000 ש”ח.
• עלות עריכה והגשה של בקשת פטנט דרך עורך פטנטים נעה סביב 25 אלף ש”ח.
• היעזרות בעורך פטנטים בתהליך הבחינה – בהתאם לכל מקרה לגופו. לרוב, פטנטים מתקבלים לאחר תהליך ארוך של משא ומתן עם בוחן הפטנט במהלכו מתבצעים מספר שינויים בנוסח הפטנט עד שמגיעים לעמק השווה.

כמה זמן לוקח לקבל פטנט?

קבלת פטנט היא תהליך ארוך היכול להימשך מספר שנים. משך הקבלה תלוי בתחום הפטנט, עומס עבודת הרשות, איכות בקשת הפטנט, תוצאות הבחינה והחלטות בוחן הפטנטים, ובתשובות שמספק המבקש בתגובה. כך, אישור פטנטים בתחום המכניקה אורך לרוב בין 2-3 שנים, ובתחום הביוכימיה יכול להגיע ל-6 שנים ויותר.

מה המשמעות של “פטנט פנדינג”? ומה ההבדל בין “פטנט פנדינג” לבין פטנט מאושר?

פטנט פנדינג (Patent pending) – כשמו כן הוא – “ממתין לפטנט” במילים אחרות, הוגשה בקשת פטנט והיא טרם אושרה. בהקשר זה חשוב לזכור כמה דברים:

• מרבית בקשות הפטנט נדחות בסופו של דבר, כלומר אם המצאה נמצאת בשלב בחינה, אין שום ערובה שהיא תהפוך לפטנט מאושר.
• מכיוון שפטנט הוא זכות טריטוריאלית (בכל מדינה ומדינה), אם כתוב על מוצר כלשהו “פטנט פנדינג”, אין לדעת באילו מדינות הוגשה בקשת פטנט, ולכן היכן המוצר יהיה מוגן בפטנט במידה והבקשה תתקבל ותאושר.
• תהליך הבחינה הוא ארוך ומורכב ויכול לארוך שנים.
• מרבית הפטנטים כיום מגינים על אספקטים מאוד ספציפיים וצרים, כלומר המונח “פטנט פנדינג” יכול להתכוון לא רק למוצר בכללותו, אלא לחלקים ספציפיים ממנו.

האם יש דבר כזה פטנט בינלאומי?

לא. פטנט הוא זכות מדינתית (או במקרה של האיחוד האירופי – אזורית). במילים אחרות, אם נרשם והתקבל פטנט רק בארה”ב הוא מספק זכות לבלעדיות הגנה רק בתחומי ארה”ב. כדי לקבל הגנה בינלאומית חזקה יש לרשום פטנט במספר מדינות מפתח. במצב אידיאלי מדובר במדינות צפון אמריקה, אירופה והכלכלות הגדולות של דרום מזרח אסיה. כמובן שבשל מגבלות משאבים, מרבית הפטנטים נרשמים במדינות בהן נמצאים השווקים המשמעותיים אליהם בעל ההמצאה מכוון.

מהי בקשת פטנט לאומית?

הדרך הישירה והפשוטה להגשת פטנט – לאחר תהליך מקדים של מחקר עצמי, חיפוש פטנטים מקצועי וניסוח על ידי עורך פטנטים, מגישים את הבקשה לרשות הפטנטים במדינה הרלבנטית, משלמים את האגרות וממתנים לבחינה. כמור לעיל, תהליך הבחינה אורך בין מספר חודשים למספר שנים. במידה והפטנט נדחה ניתן לערער. למסלול זה כמה יתרונות:

• מחיר זול יחסית בעומד לרוב על כמה עשרות אלפי ש”ח (חיפוש, עריכה, אגרות הגשה ותחזוקה ותשלומים נוספים בהתאם לדרישות שונות בתהליך הבחינה).
• פשטות ומהירות – הגשה במדינה אחת בלבד, בהתאם לתקנות והחוקים שלה.

חסרונות:

• הגנה מוגבלת וצרה – ההמצאה מוגנת בתחומי מדינה אחת בלבד.
• ערך קטן לפטנט – בשל העובדה שהפטנט מוגן רק במדינה אחת, לרוב ערכו הכלכלי מאוד מוגבל.

מהו PCT/מהי בקשת PCT?

בקשת-PCT היא בקשה המוגשת באמצעות מנגנון Patent Cooperation Treaty – PCT – הסכם בינלאומי העוסק בקניין רוחני, על פיו נקבעו סדרה של נהלים אחידים להגשת בקשות פטנט באמצעות בקשה אחידה (“בקשת PCT”) שנועדה להקל על ממציאים וחברות לבצע רישום במספר מדינות.

חשוב להדגיש שלא מדובר ב”פטנט בינלאומי”, והבקשה אינה מונעת את הצורך להגיש בסוף התהליך בקשת פטנט בכל מדינה ומדינה בה אנו מעוניינים לקבל פטנט, אלא רק מוזילה ומפשטת את התהליך:

• הממציא מגיש בקשה אחת למשרד פטנטים מקומי או אזורי, ומשלם מערכת אגרות אחת.
• הבקשה עוברת בחינה בינלאומית ומתפרסמת.
• לאחר 30 חודשים מגיע השלב הלאומי – המגיש בוחר באילו מדינות החברות באמנה הוא מעוניין לקבל פטנט ומגיש בקשה נפרדת בכל מדינה ומדינה על פי חוקי.

יתרונות:

• פשטות, מהירות ומחיר ראשוני נמוך.
• זמן – לממציא יש 30 חודשים לפתח, לשפר ולגייס משאבים לטובת קידום הפטנט עצמו ו/או המיזם הכלכלי שהוא חלק ממנו.
• בחינה בינלאומית המאפשרת למגיש להתכונן לקראת שלב ההגשות הלאומיות.
• מאפשר קבלת הגנה בינלאומית חזקה וערך כלכלי מסחרי גבוה – בסוף התהליך מתקבל פטנט במספר רב של מדינות.

חסרונות:
השלב הבינלאומי המורכב והיקר – כאמור לעיל בסופו של דבר יש צורך לרשום את הפטנט בכל מדינה ומדינה, לשלם את האגרות ולעבור את תהליכי הבחינה בהם.

מהו פרוביז’יונל?

בארה”ב (ובקרוב גם ישראל) קיים מסלול של בקשה ארעית (להלן פרוביז’יונל) – בקשה שאינה נבחנת, או מתפרסמת ובה תיאור כללי בלבד של ההמצאה, מבלי הצורך לעמוד בתנאים המחמירים של בקשת פטנט רגילה.

12 חודשים לאחר הגשת הפורביז’יונל, על הממציא להגיש בקשה מפורטת “רגילה” על פי כל כל הכללים הרגילים, אולם תאריך הבכורה ייחשב כתאריך הגשת הפרוביז’יונל.
יתרונות:

• מחיר זול
• פשטות – ניתן להגיש מיד, בהסתמך על תיאור בסיסי עצמאי של ההמצאה.
• זמן – המגיש מקבל 12 חודשי חסד לפיתוח וגיוס משאבים מבלי לחשוף את ההמצאה למתחרים.

חסרונות:

• ההמצאה אינה נבחנת כלל ובסופם של 12 החודשים יש להגיש בקשה רגילה.
• ההמצאה אינה מתפרסמת באף שלב – זהו יתרון שיכול להפוך לחיסרון במקרה של ניסיונות לגייס משקיעים.