איך רושמים פטנט? מהו תהליך רישום פטנט?

תהליך רישום ותחזוקת פטנט הוא ארוך, יקר ומורכב ולרוב כולל בתוכו את הצעדים הבאים (ראו לעיל דיון בכל אחד מהם):

• גיבוש הרעיון וחיפוש עצמי
• חיפוש פטנטביליות על ידי חברת חיפוש פטנטים.
• פנייה לעורך פטנטים, בחירת מסלול ההגשה (לאומית, PCT, פרוביז’יונאל וכ’) ועריכת הבקשה.
• הגשת בקשת הפטנט לרשות הרלוונטית במנגנון הרלוונטי.
• בדיקה ובחינה של רשות הפטנטים.
• תשובה ראשונית (דחייה או אישור).
• התדיינות עם רשות הפטנטים ובמידת הצורך שינויים בבקשה.
• אישור או דחייה סופיים.
• במקרה של אישור, תשלום אגרות תחזוקה במשך 20 שנות “חיי הפטנט” והמשך תהליך ההגשה במדינות נוספות.

מדוע חשוב לבצע חיפוש פטנטים לפני פנייה לעורך פטנטים?

התשובה נעוצה בשתי סיבות מרכזיות:

• רישום פטנט במדינה אחת בלבד אורך מספר שנים ועלותו מגיעה לעשרות אלפי ש”ח. רישום בכמה מדינות בכדי לקבל הגנה בינלאומית חזקה יכול להגיע למאות אלפי ש”ח רבים.
• מרבית בקשות הפטנט נדחות, מרביתן לאחר שבוחן הפטנטים (האדם ברשות הפטנטים האחראי לאשר או לדחות את בקשת הפטנט), מוצא בחיפוש שהוא עורך, כי קיימים פרסומים קודמים המראים כי ההמצאה אינה חדשה (כלומר ממצאים זהים להמצאה), או כי אין בה התקדמות המצאתית (כלומר קיים ממצא אחד או יותר המראים, שהשוני בינם לבין ההמצאה הוא שולי וטריוויאלי).

מכאן עולה שיש חשיבות רבה לחיפוש לפני ההגשה. סריקת המאגרים מאפשרת לחזות את החיפוש שיתבצע על ידי בוחן הפטנטים לאחר הגשת הבקשה. במידה וההמצאה קיימת ניתן לחסוך את כל הוצאות, העריכה וההגשה. חשבו על כל אותם המקרים בהם ממציאים משקיעים עשרות עד מאות אלפי ש”ח בעריכה והגשה, ואז הבקשה נדחית לאחר שבוחן הפטנטים מוצא פרסומים קודמים של ההמצאה, פרסומים שהיו עולים מיד בחיפוש של מידען פטנטים מקצועי.

במידה וקיימים דברים קרובים אך לא זהים, ניתן לבצע שינויים בהמצאה כך שהיא תהפוך לפטנטיבילית וכך לשפר את סיכויי הצלחת הבקשה. יודגש כי גם פטנטים שמאושרים בסופו של דבר, נדחים בשלב הבקשה הראשון ומתקבלים רק לאחר שלב התדיינות ארוך, שבמהלכו מתבצעים שינויים רבים בבקשה, כך חיפוש ראשוני וחיפושי המשך בהתאם לתשובות הבוחן, מגבירות את הסיכויים להצלחה.

מה ההבדל בין חיפוש פטנטים עצמאי לחיפוש פטנטים בידי חברת חיפוש?

קיימים כמה הבדלים מרכזיים בין חיפוש עצמאי לבין חיפוש פטנטים בידי חברה המתמחה בתחום:

• שימוש במאגרים בתשלום:
  • מידע רב בתחום הפטנטים מפוזר בין משרדי הפטנטים השונים. כלי חיפוש פטנטים בתשלום בהם משתמשות חברות חיפוש פטנטים מרכזים במקום אחד כיסוי מירבי של מדינות.
  • כלי חיפוש פטנטים, מספקים אפשרויות חיפוש שאינן קיימות בהכרח במאגרים החינמיים.
• ידע וניסיון בחיפוש פטנטים: מידענים מקצועיים צברו אלפי/עשרות אלפי שעות חיפוש.
• הכשרה וידע בתחום הטכנו-משפטי: פטנטים הם מסמכים משפטיים מורכבים, המנוסחים בז’רגון טכנו-משפטי מסובך שאינו תמיד מובן לאנשים, ללא הכשרה וניסיון בתחום. עין בלתי מקצועית ולא מנוסה עלולה להיתקל במסמך פטנט הזהה להמצאה, המנוסח בשפה משפטית מעורפלת, מבלי להבין את חשיבותו ובכך להתעלם ממנו להמשיך בהגשה ולהביא לבזבוז של זמן וכסף. גם ההפך הוא הנכון, לעתים מסמך פטנט נראה לממציאים מתחילים כמונע רישום, בשעה שעין מקצועית יכולה להבחין כי הדבר אינו כך, וקיימים ניואנסים המעידים על שוני מהותי בין המסמך להמצאה.

מה הסכנות בויתור על חיפוש פטנטים מקצועי?

ראשית, כאשר מוותרים על חיפוש פטנטים מקצועי, הסיכון לדחיית הבקשה עולה דרמטית (כאמור מרבית בקשות הפטנט נדחות על סמך חיפושי הרשות בזמן תהליך הבחינה) והמשמעות היא ירידה לטימיון של כל הזמן והכסף שהושקע בתהליך. שנית, במידה ומתקיים תהליך התדיינות בשלב הבחינה, חיפוש פטנטים איכותי, מצמצם אותו, ובכך חוסך עוד זמן וכסף. ולבסוף, במקרה שתוצאות החיפוש מעלות כי לא רק שההמצאה קיימת, אלא קיימים פטנטים תקפים עליה, דו”ח חיפוש פטנטים, עשוי לחסוך הסתבכות משפטית בתהליך הפרת פטנט.

מהו עורך פטנטים?

עורך פטנטים הוא הכינוי לבעלי מקצוע, שעבר תהליך של הכשרה והסמכה משפטית/ מדעית/ טכנולוגית המקנה לו את הזכות להעניק עזרה לממציאים ניסוח והגשת בקשות לקבל זכויות קניין רוחני כגון פטנטים.

מה ההבדל בין עורך פטנטים לעורך דין?

עורכי פטנטים אינם עורכי דין (אם כי יש בעלי מקצוע המחזיקים בשני התארים). ראשית, הם מוסמכים לסייע לממציאים רק בתחום הקניין הרוחני. שנית בניגוד לעורכי דין, שהם בעלי הכשרה משפטית רחבה ללא הכשרה טכנולוגית, עורכי פטנטים הם בעלי הכשרה משפטית צרה בתחום הקניין הרוחני והכשרה טכנולוגית/ מדעית.

מהי עריכת פטנט?

עריכת פטנט היא כינוי לתהליך הניסוח של בקשת הפטנט לפני ההגשה לרשות הפטנטים הרלוונטית. מומלץ לבצע את עריכת הפטנט בידי בעל מקצוע מנוסה (עורך פטנטים המתמחה בתחום ההמצאה), שכן פטנטים כתובים בשפה טכנו-משפטית מורכבת, ובאופן המאפשר לבעל הבקשה לקבל הגנת זכויות קניין רוחני רחבה ככל האפשר, ואם זאת בצורה שתמקסם את הסיכוי לאישור הבקשה בידי בוחן הפטנטים.

מה החשיבות של שימוש בשירותיו של עורך פטנטים?

כשם שלא מומלץ לחבר חוזה, או לפנות לרשות משפטית באופן עצמאי, כך גם לא מומלץ לנסח ולהגיש בקשת פטנט ללא עורך פטנטים מקצועי ומנוסה:

• חוקי הפטנטים, וכללי ההגשה הם רבים ומסובכים, ומשתנים ממדינה למדינה. טעות טכנית במסמכי ההגשה עלולה להביא לדחייה מיידית וגרוע מכך, למצבים שבהם לא ניתן יהיה לבצע הגשות חוזרות בעתיד.
• ניסוח בקשת פטנט באופן המאפשר לקבל את ההגנה המשפטית הרחבה ביותר מחד, וממקסם את סיכויי קבלת הפטנט מאידך, הוא מיומנות השקולה לאומנות, שנרכשת לאחר שנים רבות של הכשרה וניסיון.
• כפי שצוין, עריכת והגשת בקשת פטנט הוא רק שלב אחד בתהליך, במרבית המקרים (כולל כאלה בהם הבקשה מתקבלת לבסוף, והפטנט מאושר), מתקיים תהליך התדיינות ארוך עם רשות הפטנטים שהוא סוג של מו”מ משפטי. כשם שאיש לא מעלה על דעתו לגשת לדיונים משפטיים ללא עורך דין, כך לא מומלץ לבצע את ההתדיינות מול רשות הפטנטים, ללא לווי של עורך פטנטים.

מהו המבנה הפורמלי המקובל של מסמך בקשת פטנט/פטנט?

כאמור,לכל מדינה חוקים וכללים משלה, אולם במרבית המדינות (בכללן, ישראל, מדינות אירופה, צפון אמריקה, סין יפן ודרום קוריאה), מסמך פטנט מכיל את המרכיבים הבאים:

• כותרת – משפט קצר שמהווה את שם ההמצאה.
• תמצית (Abstract) – פסקה קצרה המתארת את מהות ההמצאה.
• מידע ביבליוגרפי (שם הממציא, שם הבעלים, תאריך ההגשה הראשונה, בקשות מקבילות, תאריכי ההגשה וכד’)
• תיאור (Description) – תיאור מלא ומפורט של ההמצאה, שלרוב כולל גם הקדמה המכילה תיאור קצר של הרקע להמצאה, תחומה וסקירה בסיסית של המצב הקיים בתחום לפני ההמצאה.
• תביעות (Claims) – זהו החלק החשוב ביותר בפטנט, המנסח במדויק את מהות ההמצאה וגבולותיה.
• שרטוטים.

מהם מסלולי ההגשה המרכזיים לרישום פטנט? (בקשה לאומית, PCT, פרוביז’יונאל אמריקאי וכד’)

לרשות ממציאים וחברות קיימים מספר מסלולי בקשת פטנט מרכזיים –

• בקשת פטנט לאומית – הגשת בקשה לרשות פטנטים במדינה אחת (או בכמה מדינות במקביל בטווח של עד שנה מהבקשה הראשונה), לפי החוקים והכללים של כל מדינה ומדינה. מסלול זה נחשב לתהליך הישיר והפשוט ביותר אם כי גם היקר ביותר.
• PCT – בקשה באמצעות ה- Patent Cooperation Treaty – PCT , זהו אינו פטנט בינלאומי, אלא מנגנון שנועד להקל על ממציאים להגיש בקשות במספר רב של מדינות, ללא צורך להגיש בקשה נפרדת בכל אחת מהן בטווח של עד שנה מההגשה הראשונה (כמו במסלול הלאומי ראה לעיל). במסלול ה-PCT מגישים את הבקשה לרשות אחת, עוברים תהליך בחינה, ותוך 30 חודשים צריך לעבור לשלב הלאומי – כלומר הגשה נפרדת בכל מדינה ומדינה בה מעוניינים לקבל פטנט. במילים אחרות, ה-PCT מעניק לממציאים 30 חודשי חסד לקבוע באילו מדינות להמשיך, לאסוף משאבים ולטייב את ההמצאה לאור תוצאות החיפוש.
• בקשה ארעית, אמריקאית (פרוביז’יונאל) – בארה”ב (ובקרוב גם ישראל) קיים מסלול של בקשה ארעית (להלן פרוביז’יונאל), המעניקה למגיש ארכה של שנה עד להגשה מלאה במסלולים האחרים. בניגוד לבקשה במסלולים הנ”ל זו אינה בקשת פטנט של ממש, שכן לא נדרש ניסוח מלא הכולל תביעות, אלא רק תיאור כללי ותמציתי של ההמצאה. בקשת הפרוביז’יונאל אינה מתפרסמת ואינה עוברת תהליך בחינה והיא זולה בהרבה מהמסלולים האחרים. לאחר שנה מתום ההגשה הממציא צריך לזנוח את הבקשה או להגישה באחד מהמסלולים האחרים.

מהו בוחן פטנטים?

בוחן פטנטים הוא שמו של בעל התפקיד במשרד רשות/הפטנטים במדינה מסוימת, העובר על בקשות הפטנט, מבצע בחינה ובדיקה שלהם וקובע האם לאשר את הבקשה או לדחותה. בוחני פטנטים הם בעלי הכשרה והסמכה בתחומים טכנולוגיים ומדעיים.

מהו תהליך הבחינה המקובל, מרגע הגשת בקשת הפטנט עד לאישורו/ דחייתו?

לאחר הכנת בקשה מלאה עם המסמכים הרלוונטיים, תהליך הבחינה והאישור של פטנט כולל את השלבים הבאים:

• הגשת הבקשה (Filing) ותשלום האגרות הרלוונטיות.
• בקשה לבדיקה ובחינה של בקשת הפטנט (לעתים כוללת אגרות נוספות). בשלב זה, בוחן הפטנטים מבצע הערכה כללית של הבקשה (עמידה בתנאים הבסיסיים), וחיפוש כדי לקבוע שההמצאה אכן חדשנית בעלת התקדמות המצאתית.
• פרסם הבקשה במאגרי הפטנטים הפתוחים לציבור (לרוב 18 חודשים מרגע הבקשה).
• ביצוע חיפוש, בדיקה ובחינה מקיפים (תהליך שיכול לארוך מספר שנים).
• תשובה ראשונית ומתן אפשרות לתיקון (Amending) – לפי ממצאי הבוחן והמלצותיו, ייתכן שהמבקש יצטרך לתקן את מסמכי הבקשה, שלב זה בדרך כלל מורכב ממשא ומתן משפטי הלוך ושוב).
• החלטה סופית – דחייה סופית או אישור.

מה קורה לאחר אישור בקשת הפטנט?

לאחר אישור סופי של הבקשה, יש לשלם אגרות נוספות. בשלב זה הפטנט מאושר ומפורסם, ויש לשלם אגרות תחזוקה לשמירת תוקפו במשך 20 שנה (פטנטים שאגרות התחזוקה שלהם לא שולמו, הופכים לפגי תוקף – כלומר לנחלת הכלל).

נזכיר כי זכות הפטנט לא נאכפת אוטומטית בידי המדינה. כדי לוודא כי ההמצאה אינה מופרת, על בעלי הפטנט לחפש באופן אקטיבי (חיפוש הפרה), ובמידה ונמצא כי יש מי שמפר את הפטנט באחת המדינות בהן הוא נרשם, על הבעלים להגיש תביעה נגד המפר באותה מדינה.

כמה עולה להגיש ולרשום פטנט?

כמובן שהמספרים משתנים בהתאם למדינה ולסוג המסלול, אולם כיום עלות עריכה, הגשה ובחינה של פטנט יחיד במדינה אחת נעה בין עשרים לשלושים אלף ש”ח. מכאן ברור שבמידה והממציא מעוניין לקבל הגנה במספר רב של מדינות, ולהגיש בהן את בקשת הפטנט, הסכום עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ויותר.

יש לזכור, שהעלויות אינן מסתיימות לאחר אישור הפטנט. בכדי לשמור על תוקף הפטנט יש לשלם אגרות תחזוקה שנתיות לאורך 20 שנות “חיי” הפטנט. כמו כן מומלץ מידי כמה זמן לבצע חיפושי הפרה, בכדי לוודא כי איש אינו מפר את הפטנט.

מה העלות של כל שלב בתהליך הגשת פטנט?

העלויות המרכזיות הן:

• עלות חיפוש פטנטביליות בתחילת הדרך היא כ-2000-3000 ש”ח
• עלות עריכה והגשה של בקשת פטנט דרך עורך פטנטים נעה סביב 25 אלף ש”ח.
• אגרות הגשה ובחינה – משתנות ממדינה למדינה אולם לרוב נעות סביב כמה אלפי ש”ח בודדים.

כמה זמן לוקח לקבל פטנט?

כמצוין לעיל, תהליך קבלת פטנט אורך לרוב כמה שנים, כאשר הגורמים המשפיעים הם תחום הפטנט ומורכבות הבקשה (בתחום הביוכימיה לדוגמא הבחינה יכולה לארוך 6 שנים ויותר, בחינת בקשות על מוצרי יום יום פשוטים אורכים כשנתיים עד שלוש וכד’), עומס עבודת הרשות בה הוגשה הבקשה, איכות הבקשה (ככל שהבקשה מנוסחת במקצועיות רבה יותר, סיכוייה להתקבל גדלים וזמן תהליכי התיקון קטנים), החלטות הבוחן, מורכבות תהליך התיקון והערעור וכד’.

מהם סוגי חיפוש הפטנטים המרכזיים? ומה עלותם?

קיימים מספר חיפושי פטנטים מרכזיים. עלות החיפוש, משתנה בהתאם לסוג ולהיקף החיפוש הנדרש –

• חיפוש פטנטביליות – חיפוש העונה לשאלה האם ההמצאה פטנטבילית, כלומר חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.
• חיפוש חופש לפעולה – חיפוש במדינות מוגדרות שנועד לבדוק האם מותר למזמין החיפוש למכור או לייצר מוצר מסויים מבלי להפר פטנטים של אחרים – העלות משתנה בהתאם להיקף הנדרש (מספר מדינות, מספר תביעות וכד’).
• חיפוש תקפות – במקרים של תביעת הפרה (כלומר תביעה של בעלי פטנט בטענה כי הפטנט הופר), הנתבע לרוב מבצע חיפוש מסוג זה כדי לאתר ממצאים המוכיחים, כי הפטנט לא היה צריך להתקבל, בכדי לערער על תקפותו ולבטלו – העלות משתנה בהתאם למורכבות הפטנט והיקף החיפוש הנדרש.
• חיפוש לנדסקייפ – חיפוש בו המידענים מבצעים מיפוי וזיהוי מגמות טכנולוגיות ופעילות של מתחרים – העלות משתנה בהתאם להיקף הנדרש.
• חיפוש מצב הידיעות בתחום – חיפוש שמטרתו לבצע סקירה כללית של פתרונות קיימים (פטנטים ולא פטנטים) בתחום מסויים. העלות כנ”ל (בהתאם להיקף הנדרש)
• ניטור פטנטים תקופתי למעקב אחר פטנטים של מתחרים – העלות כנ”ל.
• בדיקת נאותות – בדיקה של תיק פטנטים המיועד לרכישה – העלות כנ”ל.

מה מבטיח שההמצאה תישאר סודית ושלא יגנבו את הרעיון?

ניוטון חיפוש פטנטים היא חברת חיפוש פטנטים בינ”ל וחברת חיפוש הפטנטים המובילה בישראל. במהלך כמעט שני עשורים של פעילות ביצענו חיפושים עבור אלפי לקוחות. החל ממציאים מתחילים בתחילת דרכם, ועד לתאגידי ענק כמו ABB, IBM, אמדוקס, וולוו, ועוד.

סודיות ודיסקרטיות עומדת בבסיס פעילותינו והיא חיונית לעצם קיומנו. בכל הזמנת חיפוש בפגישה או באופן מקוון, לפני חשיפה של כל פרט של הרעיון/ המצאה, אנו חותמים על התחייבות החברה לסודיות, המכילה את פרטי הממציא, כתובתו ואת מספר ההזמנה. במידה ולקוח הפונה אלינו מעוניין כי נחתום על הסכם סודיות (NDA) משלו, אנו נעשה זאת ברצון.

מהם הדרכים להזמין חיפוש פטנטים וכמה זמן אורך החיפוש?

ניתן לתאם פגישה, או להירשם למערכת, ולבצע הזמנת חיפוש באופן מקוון, תהליך הכולל הזנת פרטי הלקוח, הנפקת הסכם סודיות, ואז מעבר למסכים בהם מפורטת ההמצאה אותה מעוניינים לחפש.

תוצאות החיפוש (דוח חיפוש מקוון) נשלח ללקוח בתוך שבעה ימי עסקים מיום ההזמנה.

כיצד מתבצעים חיפושי פטנטביליות בניוטון חיפוש פטנטים?

לאחר קבלת בקשת החיפוש במחלקת מידענות, מתבצעת קליטה של הבקשה. אם הכל ברור, הבקשה עוברת לחיפוש. במידה ויש שאלות, המידענים שלנו יצרו קשר. לאחר מכן החיפוש מועבר למידען בעל התמחות בתחום ההמצאה (ביולוגיה, פיזיקה, אלקטרוניקה, כימיה וכד’). המידען מנתח את ההמצאה, מכין אסטרטגיית חיפוש מתאימה ומתחיל בחיפוש במאגרים כלליים ומאגרי מידע ייעודיים בתשלום, כולל כלים ייחודיים שפותחו בניוטון חיפוש פטנטים.

יודגש כי בכל אחד מהשלבים מעורבים שני אנשים או יותר, כך שתמיד יש בדיקה ובקרה שנועדה לטייב את התהליך ולוודא את איכותו המירבית.

אם ההמצאה כבר קיימת האם מדובר בסוף דרכו של הפרויקט?

התשובה היא לא. ראשית חשוב לזכור כי מרבית הפטנטים אינם הופכים למוצרים, ועל מרבית המוצרים מסביבנו (ריהוט, הלבשה, כלי עבודה, מכשור אלקטרוני, כלי תחבורה וכד’) לא קיימים פטנטים בכלל, או שתוקף הפטנטים עליהם פג.

במידה וחיפוש פטנט מעלה כי הרעיון קיים (לדוגמה בדמות פטנטים פגי תוקף מלפני עשרות שנים), ייתכן כי הממציא/ יזם, יחליט לזנוח את תהליך רישום הפטנט, אבל ימשיך בחיפוש חופש פעולה, ובמידה ואין פטנטים תקפים החוסמים אותו, יקדם את המיזם העסקי דרך עיצוב, ייצור ושיווק.

בהקשר זה יש לזכור, כי גם אם יש פטנטים ישנים קיימים שלא התממשו לכדי מוצר, תוך כדי תהליך פיתוח של מוצר פיזי ממשי, עולות בעיות שהממציא המקורי של הפטנט הישן לא חשב עליהן. בעיות, שמצריכות פתרונות חדשניים. פתרונות כאלה, יכולים להוות בסיס להמצאות חדשות, שכדאי לחפש, ובמידה והן לא קיימות לרשום עליהן פטנט. בסוף תהליך מסוג זה, הממציא/ יזם יכול להגיע למוצר עם מספר מרכיבים שכל אחד מהם מוגן בפטנט משלו, וכך להשיג יתרון על מתחרים עתידיים.

כיצד מגייסים הון לפיתוח רעיון?

הפיכת רעיון לעסק מצליח דורשת מימון מתאים לפיתוח והשקת המוצר. האפשרויות המרכזיות לגיוס הון כוללות –

• מימון עצמי – הון עצמי או הלוואה.
• מימון המונים – Kickstarter, Indiegogo או GoFundMe וכד’ ובישראל הדסטארט וכד’.
• מכירות ללקוחות מראש – מציאת לקוחות משלמים לפני פיתוח וייצור הרעיון.
• משקיעים חיצוניים כמו אנג’לים וקרנות הון סיכון.
• מאיצים (אקסלרטורים), חממות טכנולוגיות ומענקים ממשלתיים (כגון קרן תנופה).

האם חיפושי פטנטים מסייעים בהשגת משקיעים?

חיפושי פטנטים כמו חיפוש פטנטביליות איכותי יכולים לסייע בגיוס משקיעים, שכן הוא מוכיח כי הרעיון מקורי וייחודי, וכן מעיד על רצינות, מקצועיות ועבודת שטח יסודית מצד היזם.

יודגש כי משקיעים רבים (פרטיים ומוסדיים), ואף קרנות השקעה ממשלתיות מסוימות, דורשים ביצוע חיפושי פטנטביליות מקצועיים כתנאי מקדים לעצם בדיקת הפרוייקט ובחינת האפשרות להשקעה בו. כך, בעונות האחרונות של תוכנית “הכרישים”, “ניוטון חיפוש פטנטים” ביצעה עבור הפקת התכנית חיפושים שכאלה על המיזמים שהגיעו לפתחה.