תוכן עניינים
במהלך ההיסטוריה, מלחמות השפיעו עמוקות על מגוון תחומים תרבותיים, חברתיים, פוליטיים, כלכליים ומדעיים. בין היתר שימשו מלחמות, כזרזים להתפתחויות ואימוץ נרחב של חידושים וטכנולוגיות על כל המשמעויות החברתיות, משפטיות ואתיות הכרוכות בהם. כך, עם היווצרות מערכת הפטנטים והקניין הרוחני במאה ה-19, החלו להתפתח יחסי גומלין הדוקים בינה לבין המלחמות בעידן המודרני.
בחלקו הראשון של המאמר דנו ביחסי גומלין אלה, כפי שהשתקפו בתקופת מלחמת האזרחים בארה”ב ומלחמת העולם ה-1. בחלקו השני של המאמר נעסוק בנושא בתקופת מלחמת העולם השנייה, והמלחמה הקרה.
מלחמת העולם השנייה
המשך המגמות והתעצמותן
השנים של מלחמת העולם השנייה (1939-1945) עוצבו במידה רבה על ידי הסכסוך הגלובלי חסר התקדים בהיקפו ובטוטאליות שלו. אמנם למרבית התופעות שהתרחשו במלחמה זו הונחו תקדימים במלחמת העולם הראשונה, אך העוצמה וההיקף צמחו במספר סדרי גודל. השפעות המלחמה לא פסחו על מערכת הפטנטים הבינלאומית שכבר בגרה בשלב זה, אלא שהפעם המגמות כגון ירידה בסך כל פעילות הקניין הרוחני, מלבד מספר תחומים בהם נרשמה עליה, התרחשו בכל הכלכלות הגדולות בעולם באמריקה, אירופה ואסיה.
טכנולוגיות צבאיות רבות שהופיעו לראשונה בזירת המערכה במלחמת העולם הראשונה התפתחו במהלך העימות הגלובלי החדש, ואליהם נוספו המצאות רבות שנוצרו בשנים שלפני המלחמה והגיעו לבשלות במהלכה, או טכנולוגיות חדשות לגמרי. המכ”ם, הנעה סילונית, רקטות וטילים בליסטיים, נשק נשלט מרחוק בעל חיישנים אלקטרו-אופטיים, וכמובן נשק גרעיני.
בעקבות החידושים בשדה הקרב הגיעו גם המצאות רבות בעלות שימושים אזרחיים. המצאות רפואיות כגון חיסוני שפעת, עירויי דם ופלזמה, ופיתוח וייצור פניצילין התפתחו במידה רבה בתקופה זו. טכנולוגיות תקשורת ומחשוב חוו קפיצה משמעותית. כמה מההמצאות הקיימות כיום בכל בית נוצרו במהלך המלחמה. כך, מהנדס בחברת הנשק האמריקאית ריית’און, שעסק בפיתוח רכיבי מכ”ם, שם לב כי קרינת המיקרוגל היוצאת מהמתקן עליו עבד מחממת חטיף שוקולד שנמצא בכיסו. הוא ניסה את הרעיון החדש בהצלחה על פופקורן ופחות בהצלחה על ביצה. אמנם הביצה התפוצצה בפניו, אבל הניסוי הוכיח כי הרעיון עובד. מיד בתום המלחמה באוקטובר 1945, הגישה חברת ריית’און פטנט על הטכנולוגיה US2495429A.
כמו בעבר, היצירתיות לא הוגבלה לתחום המדע והטכנולוגיה העילית. בעקבות הכיבוש היפני של מטעי עצי גומי, הואץ מאוד תהליך פיתוח וייצור גומי סינתטי. סרט ההדבקה המוכר לנו כיום, זכה לשיפור משמעותי בעקבות דרישת חיילים בשדה (במקור לצורך אבטחת מכסי ארגזי תחמושת), ובעקבות השימוש הנפוץ בצבא הפך אחרי המלחמה למוצר הנמצא בכל בית.
תכנית הסודיות של משרד הפטנטים האמריקאי והשפעתה
בתחילת המלחמה השיקו האמריקאים תוכנית סודיות פטנטים, אמנם התשתית המשפטית הונחה לכך כבר ב-1917 במהלך מלחמת העולם הראשונה, אולם הגודל וההיקף היו חסרי תקדים. במסגרת התוכנית הוצאו צווי סודיות על יותר מ-11,000 בקשות פטנט בארה”ב. הצווים עיקבו ולעתים עצרו את תהליכי הבחינה, ואסרו על ממציאים לחשוף את המצאותיהם ולהגישן במדינות זרות. החלק הארי של הצווים התמקד בבקשות הקשורות ישירות למלחמה כגון חומרים סינתטיים, חשמל ואלקטרוניקה (מכ”ם, תקשרות וכד’). מרבית הצווים בוטלו בעקבות המלחמה, אולם עצם קיומם למשך מספר שנים הביא להאטה בחדשנות וההתפתחות הטכנולוגית.
פטנטים כחלק מהלוחמה הכלכלית
במהלך ואחרי המלחמה, משרד הפטנטים האמריקאי החרים כמעט 3,000 פטנטים תלויים ועומדים של אזרחי האויב והמדינות הכבושות של האויב, כדי לספק טכנולוגיות לתעשייה האמריקאית. כתגובת נגד, לקראת סוף המלחמה ניסו מספר חברות גרמניות גדולות להעביר את הבעלות על הפטנטים שלהן לגורמים במדינות ניטרליות כגון שוודיה, במטרה להגן עליהם.
אחת הדוגמאות המפורסמות להפקעת פטנטים היא זו של חברת I.G. Farbenkonzern. החברה פיתחה בשנות המלחמה ולפניה מספר משככי כאבים אופיואידים כגון מתדון. לאחר המלחמה בעלות הברית הפקיעו את כל הפטנטים של החברה. כתוצאה מכך,כמה חברות תרופות גדולות., הצליחו לרכוש את הזכויות לייצור מסחרי של מתדון תמורת דולר אחד בלבד.
המלחמה הקרה
המגזר הביטחוני כמקור לחדשנות בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה
לאורך המלחמה הקרה, פטנטים שימשו כמרכיב מרכזי במירוץ החימוש הטכנולוגי שהביא לעולם כמה מההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות של ימינו בכלל זה, חקר החלל, תקשורת לווינית ואלחוטית ומחשוב. רשת האינטרנט לדוגמה, החלה כיוזמה של משרד ההגנה האמריקאי שמטרתה לייצר רשת תקשורת מבוזרת ועמידה במיוחד למתקפות, ובכלל זה הרס נרחב כתוצאה ממלחמה גרעינית כוללת.
טכנולוגיה נוספת שפותחה במקור על ידי משרד ההגנה האמריקאי והפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, היא מערכות ניווט לוויניות. לאורך שנות השישים נערכו מספר מחקרים מסווגים במעבדות שונות בארה”ב בתחום הניווט הלוויני. ב-1970 הגיש רוג’ר אסטון חוקר במעבדות הצי האמריקאי, הנחשב לאחד מאבות הטכנולוגיה, פטנט המתאר מערכת שכזו. הפרויקט יצא לדרך ב-1973 והלווין הראשון שוגר ב-1978.
US3789409
סודיות וריגול
עבור ארצות הברית ובעלות בריתה, לשמירה ואבטחה של טכנולוגיות מפתח, הייתה חשיבות עליונה. בעוד שהמערב הוביל במירוץ המדעי והטכנולוגי הגוש המזרחי לא בחל בריגול רחב היקף (שיש טוענים שנמשך עד היום). כך, מומחים מעריכים כי במהלך המלחמה הקרה, ברית המועצות חסכה בין שנים עשר לחמישה עשר מיליארד דולר במחקר ופיתוח על ידי ניכוס טכנולוגיה מערבית באמצעות ריגול תעשייתי.
בהמשך לחוקים ולתקנות ממלחמת העולם השניה, חוקק הקונגרס האמריקני בשנת 1951 את חוק סודיות ההמצאה,
המונע פרסום פטנטים מטעמי ביטחון לאומי. חוק זה יושם לא רק על טכנולוגיה צבאית, אלא גם על טכנולוגיות דו-שימושיות, בעלות יישומים אזרחיים וצבאיים כאחד. כדי להבין עד כמה הנושא נחשב מרכזי וחשוב, יצויין כי גם לאחר התמוטטות ברה”מ ב-1991 עדיין נותרו כ-6000 המצאות חסויות, בהתאם לחוק הסודיות.
ארה”ב אינה ייחודית בחשיבות הבטחונית שהיא מעניקה לפטנטים. בדומה לחוק הסודיות האמריקאי, במרבית מדינות העולם קיימות תקנות המגבילות רישום ופרסום פטנטים מסיבות ביטחוניות. סעיף 94 לחוק הפטנטים הישראלי קובע לדוגמה כי:
“…הגבלת פעולות הרשם לשם בטחון המדינה
94. (א) שר הבטחון רשאי, בצו, אם ראה צורך בכך לשם הגנת המדינה, לרבות השמירה על סודותיה הבטחוניים, ולאחר התייעצות עם שר המשפטים –
(1) להורות לרשם שיימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בענין בקשה פלונית, או שידחה את עשייתה; (תיקון מס’ 2) תשנ”ה-1995
(2) לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשה פלונית או בקשר למידע הכלול בה.
(ב) העתק הצו של שר הבטחון יימסר למבקש.”
לא פלא אם כן שבשנים האחרונות נושא הפטנטים והקניין הרוחני מהווה אחד מהמוקדים המרכזיים של מאבקי הכוח בין ארה”ב לסין.
מלחמה, פטנטים וקדמה טכנולוגית
מלחמה הינה תופעה אנושית בעלת השפעה על כל תחומי חיינו. לא פלא איפה כי עם התגבשותה והתהוותה באמצע המאה ה-19, נוצר קשר עמוק ומורכב בין מערכת הפטנטים והקניין הרוחני למלחמות בכלל ומלחמות ארוכות ומקיפות בפרט. כפי שניכר היטב מהסקירה ההיסטורית הקצרה שערכנו, מלחמות משמשות כזרזים לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות חדשות, הן בתחום הצבאי והן בתחומים אזרחיים, עובדה הניכרת היטב בעולם הפטנטים. ההשפעה המשמעותית של מלחמות על התקדמות טכנולוגית ומכאן גם על פטנטים וקניין רוחני, הותירה ומותירה חותם עמוק על חדשנות צבאית ואזרחית, החל מהשפעות אסטרטגיות וגלובליות וכלה בחיי היום-יום הפרטיים של כולנו.