האם בינה מלאכותית יכולה להירשם כממציא של פטנט?

השאלה האם בינה מלאכותית יכולה להירשם כממציא של פטנט מגיעה לביהמ”ש הישראלי

רשות הפטנטים הישראלית דחתה לאחרונה בקשה לרישום פטנט על המצאות המיוחסות למכונה המבוססת על בינה מלאכותית. הבסיס לדחייה נשען על העיקרון רב השנים המצוין בחוק הפטנטים, לפיו מממציא חייב להיות בן אנוש, עיקרון ההופך ישויות המבוססות על בינה מלאכותיות לבלתי כשירות להירשם כממציא.

המבקשים החליטו לערער על החלטה זו, מה שמוביל לדיון מתמשך בשאלה האם ניתן להכיר במכונות כממציאות בישראל. בעוד בית המשפט המחוזי מתכונן לשקול את הטיעונים, לתוצאות תיק זה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, לעצב את עתיד דיני הפטנטים והחדשנות בישראל ואולי להשפיע על מסגרות משפטיות ברחבי העולם. ההחלטה עשויה לסמן נקודת מפנה בשיח המתמשך סביב תפקידה של בינה מלאכותית בתהליך היצירה והקניין הרוחני.

רקע – הפטנטים של מערכת הבינה המלאכותית דאבוס

בבסיס הדיון עומד ד”ר סטפן ת’אלר שפיתח לפני מספר שנים מכונה המבוססת על בינה מלאכותית אותה כינה דאבוס – (DABUS – Device for the Autonomous Bootstrapping of Unified Sentience). מערכת זו מתבססת על טכנולוגיית רשת עצבית מלאכותית (Artificial Neural Network) ומוגנת בעצמה במספר פטנטים בבעלותו של ת’אלר.

ב-2018 ת’אלר הגיש למספר רשויות פטנטים בעולם בקשת פטנט, שלדבריו הומצאה באופן בלעדי על ידי מערכת דאבוס – מיכל מזון ושיטות למשיכת תשומת לב מוגברת

WO2020079499A1: FOOD CONTAINER AND DEVICES AND METHODS FOR ATTRACTING ENHANCED ATTENTION

(הבקשה פוצלה מאוחר יותר לשתי בקשות על שתי המצאות נפרדות שהוגשו בישראל – IL268605A מיכל מזון ו IL268604A – מכשירים ושיטות ליישום תשומת לב מוגברת).

לדבריו של ת’אלר, מערכת דאבוס היא זו שהגתה ויצרה את הפטנט באופן עצמאי לחלוטין ולכן היא זו שאמורה להיות רשומה תחת התואר ממציא. בכך ניסה ת’אלר, יחד עם עוד מספר שותפים, לאתגר את רשויות הפטנטים בעולם ולקבוע תקדים לפיו לא רק אדם זכאי להיחשב כממציא של פטנטים אלא גם מערכת בינה מלאכותית.

בקשות הפטנטים הוגשו בין השאר לרשויות פטנטים באירופה, ארה”ב, אוסטרליה, דרום אפריקה, ישראל ומדינות נוספות. חשוב להדגיש כי המבקשים (ת’אלר ושותפיו) לא הציגו את מערכת דאבוס כבעלים של הפטנט, ולא ניסו לרושמה ככזו אלא רק כממציא. לטענתם מקבלי ובעלי הפטנט אמורים להיות בעלי המערכת (כלומר ת’אלר בעצמו), אך תחת הרובריקה “ממציא” אמורה להופיע מערכת הבינה המלאכותית שיצרה/המציאה את הרעיון, במקרה הזה מערכת דאבוס.

המערכה המשפטית – האם רק אדם כשיר להירשם כממציא של פטנט?

במהלך השנים שלאחר הגשת הבקשות, החל תהליך משפטי ארוך של דחיות וערעורים לבתי משפט. במרבית המקרים בקשת הפטנט נדחתה, וכך גם הערעורים לבתי המשפט. כך, פסק בספטמבר 2021 בית המשפט הבריטי כי הפטנטים של דאבוס אינם כשירים, שכן על פי חוק הפטנטים והקניין הרוחני הבריטי מ-1977 המצאה חייבת להיות פרי מוחו של “בן אנוש” ולכן מבחינה משפטית, רק “בן אנוש” נחשב כממציא לגיטימי וכשיר מבחינה חוקית.

באוסטרליה, שם נדחתה הבקשה בתחילה על ידי רשות הפטנטים, הוגש ערעור לבית המשפט האוסטרלי שהפך את ההחלטה במהלך 2021. באפריל 2022 בית המשפט הפדרלי ביטל את ההחלטה הזו, וקבע כי רק אדם טבעי יכול להיות ממציא לפי חוק הפטנטים האוסטרלי מ- 1990. כמו כן בית המשפט הפדרלי סירב לאשר בקשת ערעור נוספת לבית המשפט העליון.

רשות הפטנטים ובית המשפט בארה”ב דחו את בקשת הפטנט של ת’אלר תחת אותם טיעונים וכך גם רשויות הפטנטים באירופה, ובמדינות נוספות.

נכון להיום רק רשות הפטנטים של דרום אפריקה קיבלה ואישרה את בקשות הפטנטים כפי שהוגשו – הבעלים רשום כסטפן ת’אלר, אך ברובריקה “ממציא” נרשם: ההמצאה נוצרה עצמאית בידי הבינה המלאכותית דאבוס (The Invention Was Autonomously Generated By An Artificial Intelligence Dabus).

תמונת המצב בישראל

לאחרונה נדחתה בקשתו של ת’אלר על ידי רשות הפטנטים הישראלית. בשלב ראשון הבוחן דחה את הבקשה בטענה כי לפי הפרשנות של המילה “ממציא”, כפי שהיא מנוסחת בחוק הפטנטים הישראלי, ניתן לאפשר למכונה להיחשב כממציא, אך מכיוון שהחוק הישראלי דורש כי בעלות של הממציא על ההמצאה, ובעל ההמצאה חייב להיות אדם, לא ניתן לאשר את הבקשה כלשונה.

ת’אלר ושותפיו הגישו השגה על קביעת הבוחן לרשם הפטנטים. במרץ האחרון, החליט רשם הפטנטים וראש רשות הפטנטים הישראלית, עו”ד אופיר אלון, לדחות את בקשת הרישום של ד”ר ת’אלר ושותפיו בנימוק כי ממציא חייב להיות בן אנוש ומכונה אינה כשירה להירשם כממציא. הרשם גם ציין בהחלטתו כי “…בהיעדר הסכמה בינלאומית לגבי ההסדר הרצוי בעניין זה, לא יהיה זה נכון לעגן זאת בדין הישראלי על דרך של פרשנות החוק” וכי “הכרה בבינה מלאכותית כממציאה בבקשה פטנט או רישום פטנט על אמצאה שנעשתה ללא מעורבות אנושית כלשהי צריכה להימסר למחוקק שיכריע בשאלות המדיניות שהוצבו לעיל ובהתייחס לדין המשווה ולסטנדרטים הבינלאומיים, וזאת לאור אופיו הגלובלי של תחום הקניין הרוחני מחד ומאפייני הכלכלה והתעשיה בישראל מאידך”.

ומה הלאה?

חשוב לציין כי למרות שמרבית חוקי הפטנטים בעולם מאוד קרובים זה לזה (במיוחד בנוגע לתנאי רישום פטנט כמו תועלת, חדשנות והתקדמות המצאתית), הם אינם זהים זה לזה וקיים שוני בין מדינה למדינה. חוק הפטנטים הישראלי לדוגמה, אינו דורש לדעת את זהות ממציא ההמצאה, בניגוד למדינות רבות בעולם, וייתכן כי בנקודה זו קיימת פרצה שתסייע בערעור של ת’אלר לבית המשפט המחוזי. עם זאת לאור התקדימים הבינלאומיים והערותיו של רשם הפטנטים, לא ברור האם בית המשפט יכריע לטובתו של ת’אלר, או שיפסוק נגדו ויחזיר את הכדור למגרש המחוקק.