המונח סטארטאפ ניישן צופן בחובו משמעויות של קדמה, טכנולוגית והצלחה עסקית, ולא בכדי נהנית ישראל ממוניטין עולמי שכזה. אכן, מדינה המתגאה בצפיפות הגבוהה ביותר של סטארטאפים טכנולוגיים ונחשבת לשנייה בעולם באיכות תעשיית ההייטק, ראויה בהחלט לכינוי המכובד.
קצת מספרים
נהוג לומר כי המספרים אינם משקרים, ועיון בנתונים מצייר תמונה משביעת רצון ומעוררת גאווה:
- במדד התחרותיות של פורום הכלכלה העולמי משנת 2012, דורגה ישראל בראש רשימת מוסדות המחקר העולמית ובמקום ה- 4 בשיעור הפטנטים לנפש.
- רק סין מובילה על ישראל במספר החברות הנסחרות בנאסד”ק, כשיותר משמונים חברות מישראל מהוות שווי שוק של כשלושים מיליארד דולרים.
- כמעט כל חברת טכנולוגיה עולמית מובילה מחזיקה כיום מרכז פיתוח בישראל.
- אחת מתוך שמונה חברות ישראליות מגיעה לאקזיט, ובעשר השנים האחרונות גויסו על ידיהן יותר מ- 15 מיליארד דולרים שהניבו למעלה מ- 50 מיליארד דולרים.
ההסבר לתופעה
כאשר לוקחים בחשבון שבישראל חיים כ- 8 מיליון תושבים בלבד, המספרים שלעיל בהחלט מעוררים התפעלות. בתוך כך, ישנם לא מעט הסברים וסיבות שניתנו להצלחה. ראשית, לאורך השנים נוצרה בישראל תרבות יזמית, בעוד החברה והשוק מעודדים מיזמים טכנולוגיים למרות הסיכונים הכרוכים בהם. כלומר, הדגש מושם על החדשנות, האומץ והסיכויים שבהקמת סטארטאפים חדשניים, ופחות על הסיכונים או הבושה שבכישלון כפי שקורה למשל במזרח אסיה. עקב הדחיפה התרבותית, גם ילדים ובני נוער בישראל חשופים לפן החיובי והמבטיח של הטכנולוגיה, בעוד שבתרבויות אחרות היא אינה עומדת בראש רשימת תחומי העניין וההצלחה. מעבר לכך, ישנם מספר מאפיינים של יזמים ישראליים התורמים להצלחה בתחום דינאמי, חדשני ותחרותי שכזה. לדוגמא, יזמים מישראל מתאפיינים במוכנות ליטול סיכונים, ביכולת אלתור ויצירתיות ובניצול הזדמנויות, ויש הגורסים כי תכונות אלו קשורות גם למציאות הישראלית במזרח התיכון.
הפן הצבאי
לעיתים קרובות נאמר הכינוי סטארטאפ ניישן בהקשר לצה”ל, וליחידות כמו 8200 וממר”מ בפרט. מדובר ביחידות המחזיקות מערכי מחקר ופיתוח מתקדמים, שפועלים לא פעם בהליכים המזכירים חברות אזרחיות. משרתים בהן אלפי חיילים בקבע ובמילואים הנבחרים לאחר סינון קפדני, וכמעט כולם מקבלים הצעות עבודה עוד לפני השחרור. מכאן שטכנולוגיות רבות המפותחות במסגרת הצבא מוצאות את דרכן גם אל השוק האזרחי, בעוד חיילים מצטיינים שהשתחררו מביאים עימם מוטיבציה גבוהה, דרכי עבודה יעילות, וידע טכנולוגי שנצבר ביחידתם לאורך השנים.
סיפורי הצלחה
למעשה, יש אינספור דוגמאות וסיפורי הצלחה העומדים מאחורי הכינוי סטארטאפ ניישן, אשר מפיחים בו חיים ומצדיקים אותו. אחד המוכרים שבהם הוא סיפורו של דב מורן שנמנה על המפתחים והמשקיעים המוערכים בישראל. אבי הדיסק און קי כבר רשם הצלחות עסקיות רבות על מיזמים ופיתוחים משלו, וכן עקב בתמיכה בסטארטאפים מגוונים. רק על מנת לסבר את האוזן, את חברת m-systems מכר ביותר מ- 1.5 מיליארד דולרים ל- san disk. כידוע, בישראל פועלים גם אלפי סטארטאפיסטים צעירים, כמו מאיה גורה שיזמה את the gift project ומכרה אותו בשנת 2011 לאי.ביי בעשרות מיליוני דולרים. אנשים כמו דב מורן ומאיה גורה מוכיחים כי התרבות, היוזמה והידע עוברים בישראל מדור לדור, כך שניתן לצפות שהכינוי ימשיך להוות מטבע לשון בולט בארצנו גם בשנים הבאות.