שאלות נפוצות על פטנטים – חלק א׳

מהו פטנט ומה סוג ההגנה שהוא מעניק?

פטנט הוא זכות משפטית שנותנת מדינה. על פי זכות זו, בעל הפטנט מקבל את הרשות הבלעדית להשתמש בהמצאה באופן כלכלי/מסחרי (ייצור, מכירה, יבוא וכ’), כאשר זכות הבלעדיות הזו ניתנת בתחומי הטריטוריה של המדינה, למשך 20 שנה, כל עוד כל אגרות התחזוקה משולמות על פי כל הכללים. לאחר תום 20 שנה מרגע הגשת הבקשה, או במקרים של אי עמידה בתשלומי האגרות, הגנת הפטנט פגה לחלוטין ובכך והוא הופך לנחלת הכלל וכל אחד רשאי להשתמש בו.

במילים אחרות לאחר שאדם או חברה קיבלו פטנט בישראל לדוגמה, הם רשאים לאסור על אחרים להשתמש בהמצאה באופן כלכלי/מסחרי בתחומי ישראל למשך 20 שנה, כל עוד הם דואגים לשלם את כל אגרות התחזוקה. חשוב לזכור שאם פטנט הוגש והתקבל רק בישראל, הוא מוגן רק בתחומיה וכל אחד ראשי להשתמש בו במדינות אחרות בעולם.

אם יש לי פטנט האם אני בהכרח מוגן באופן מוחלט מתחרות וחיקויים?

ההמצאה עליה הפטנט מגן, היא זו המנוסחת בחלק הנקרא תביעות. חשב לזכור כי רוב ההמצאות בימינו הם על טכנולוגיות מאוד מוגדרות וספציפיות. במילים אחרות, במידה והתביעות של הפטנט הן מאוד צרות, ניתן תיאורטית ובמקרים מסוימים “לעקוף אותן” על ידי ביצוע שינויים כאלה או אחרים בטכנולוגיה/מוצר.

מכאן החשיבות הרבה של היעזרות באנשי מקצוע בשלב החיפוש והתחקיר, כדי לקבל תמונה רחבה ואיכותית של מה כבר קיים בתחום, ובעורך פטנטים מקצועי שידע לנסח את בקשת הפטנט, כך שיעניק הגנה מיטבית ויקשה ככל האפשר על מתחרים “לעקוף” אותו.

אם יש לי פטנט האם אני מוגן אוטומטית מחקיינים?

ההגנה מפני הפרה של זכות פטנטים אינה אוטומטית ואינה נאכפת באופן יזום ופרואקטיבי בידי המדינה. במילים אחרות, לאחר שהתקבל פטנט, בעליו הוא האחראי לגלות הפרות, ולפעול משפטית נגד המפירים באמצעות תביעה בבית משפט. בית המשפט אחראי לקבוע האם אכן בוצעה הפרה ובמידה וכן מה על המפר לעשות (להפסיק לייצר את המוצר, לשלם פיצוי כספי או אחר לבעלי הפטנט, מהו היקף הפיצוי וכד’).

כך, חברות רבות נוהגות לבצע אחת לכמה זמן חיפושי הפרה, כדי לוודא שאף אחד לא מפר את הפטנטים שלהן. כמו כן חברות שנתבעות על הפרה, ינסו פעמים רבות לבטל את הפטנט בין השאר, עלי ידי עריכת חיפוש תקפות, בתקווה כי זה יגלה ממצאים המוכיחים שהפטנט התקבל שלא בצדק.

במידה וקיבלתי פטנט האם אני רשאי לייצר ולמכור באופן חופשי את ההמצאה שלי?

התשובה תלויה בשאלה האם הטכנולוגיה/מוצר כולו מוגנים בפטנט או רק חלק מהם, והאם היא עומדת בפני עצמה, או מתבססת על טכנולוגיות קיימות.

לדוגמה אם פטנט מגן על רכיב מנוע חדשני לגמרי, שהומצא מחדש מא’ ועד ת’ ואינו מכיל שום טכנולוגיה קיימת המוגנת בפטנט (או רק חלקים מטכנולוגיות ישנות שהפטנטים עליהן פגו), בעלי הפטנט רשאים לייצרו ולמכור אותו בחופשיות. אולם, אם הרכיב מכיל גם טכנולוגיות קיימות ומוגנות פטנט, בעל ההמצאה צריך לקבל את רשות בעלי הפטנטים על טכנולוגיות אלו, בכדי לייצר את הרכיב במדינות בהן הפטנטים התקבלו.

יודגש כי לפני ייצור של מוצר טכנולוגי כלשהו מומלץ לבצע חיפוש חופש לפעולה בכדי לבדוק האם יש פטנטים תקפים המגבילים את השימוש במוצר במדינה בה מעוניינים לפעול.

אם קיבלתי פטנט האם אני היחיד שיכול לייצר ולמכור אותו?

אם קיבלת פטנט בתחומי מדינה כלשהי יש לך את הרשות הבלעדית לייצרו ולמוכרו בתחומי אותה מדינה, או להעניק את הזכות לעשות כך לצד ג’ בתמורה לתשלום (למכור את הפטנט כולו, לקבל תמלוגים וכד’). יודגש כי אם הפטנט לא נרשם במדינות נוספות, כל אחד יכול להשתמש בו באותן מדינות.

מה היתרונות של פטנט רשום?

לפטנט יש יתרונות רבים, בהם:

• הגנה מגניבת הרעיון.
• בלעדיות ומניעת תחרות.
• יתרונות בגיוס משקיעים: השגת פטנט מגבירה את ערך הפרויקט בעיני משקיעים פוטנציאליים, מאחר שהפטנט מעיד על ייחודיות, חדשנות השקעת זמן, מחשבה וכסף.
• ערך כלכלי עצמאי: הפטנט מהווה נכס כלכלי, בפני עצמו שניתן למכור או להעניק זכויות ייצור עליו, ובכך לייצר הכנסה קבועה וארוכת טווח.

על מה אפשר להוציא פטנט?

חוקי הפטנטים משתנים ממדינה למדינה בבואם להגדיר על מה ניתן לקבל פטנט. על פי חוק הפטנטים הישראל –
“אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט”.

כלומר, פטנט יכול להיות מוצר ממשי, או תהליך טכנולוגי שיש בו שוני מהותי (=התקדמות המצאתית) ובעל תועלת, לעומת מה שכבר ידוע (ראה להן “מהם התנאים לקבלת פטנט”)

על מה אי אפשר להוציא פטנט?

כאמור חוקי הפטנטים משתנים בן מדינה למדינה. בישראל ובאירופה לא ניתן לקבל פטנט על דברים כגון: תגליות ותיאוריות מדעיות, יצירות אומנות (ספרת, דרמה, מוזיקה, ציור פסיול צילום וכד’), משחקים, שיטות לעשיית עסקים, תוכנות מחשב, שיטות להצגת מידע, ופרוצדורות רפואיות כגון דיאגנוזה, פרוטוקולי טיפולים ועוד.

החוק האמריקאי שונה במעט. לדוגמה, המצאות שאין להן רכיבים פיזיים או מוחשיים כגון תוכנות מחשב או שיטות עשיית עסקים, לא ניתנות לפטנט, אלא אם כן יש להן אלמנט מוחשי/טכנולוגי כלשהו. עם זאת, חוק הפטנטים האמריקאי פתוח הרבה יותר להמצאות המתארות שיטות טיפול, אבחון והליכים רפואיים ומאפשר במקרים מסוימים לקבל עליהם פטנט.

האם ניתן להוציא פטנט על תוכנה או על שיטה לעשיית עסקים?

לא ניתן לקבל פטנט על תוכנה או שיטה לעשיית עסקים בלבד. ניתן לקבל פטנט על המצאה המכילה תוכנה או שיטה לעשיית עסקים ובנוסף מרכיבים טכנולוגיים-מוחשיים (ראה “על מה אי אפשר להוציא פטנט”).

מה התנאים הבסיסיים לקבלת פטנט?

בעיקרון לכל מדינה ומדינה יש חוקי ותקנות פטנטים וקניין רוחני משלה, אך ברוב המדינות (בכלל זאת ישראל, ארה”ב, מדינות האיחוד האירופי וכו’) קיימים שלושה תנאים מוקדמים לקבלת פטנט – חדשנות, התקדמות המצאתית ותועלת:

• חדשנות – כדי להפוך לפטנט, ההמצאה חייבת להיות חדשה לחלוטין – אסור שיהיה כל סוג של פרסום קודם (פטנט, ספר, מאמר, בלוג וכד’), בכל מקום שהוא בעולם.
• התקדמות המצאתית (inventive step/non-obviousness) – על פי חוק הפטנטים הישראלי (הדומה במהותו לחוקי פטנטים בעולם), התקדמות המצאתית היא “התקדמות שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום”. במילים אחרות, ההמצאה חייבת להכיל שוני משמעותי ממה שכבר קיים, שוני שאינו טריוויאלי לבעל מקצוע משדה ההמצאה.
• תועלת וישימות תעשיתיית – המצאה הכשירה לקבלת פטנט חייבת להכיל איזשהו היבט מוחשי או טכנולוגי, שיש בו תועלת וניתן ליישמו בתחום תעשייתי כלשהו.