מהו קניין רוחני?
בהגדרתו הרחבה, קניין רוחני (IP – Intellectual Property) מתייחס ליצירות אינטלקטואליות לא מוחשיות, כגון המצאות; יצירות ספרותיות ואמנותיות; עיצובים; סמלים מסחריים, שמות ותמונות המשמשים במסחר וכו’. יצירות אלו יכולות להיות מוגנות מסחרית על ידי פטנטים, סימנים מסחריים, עיצובים וזכויות יוצרים.
מהי אסטרטגיית קניין רוחני
בכלכלה המודרנית, קניין רוחני הוא נכס של ממש אותו צריך ליצור ולנהל כמו כל נכס כלכלי אחר. אסטרטגיית קניין רוחני היא תוכנית ארוכת טווח, המציינת את הדרך האופטימלית לרכוש, לנהל ולמסחר נכסי קניין רוחני בודדים או מרובים.
אסטרטגיית קניין רוחני טובה צריכה לענות על שאלות כגון – איזה סוג של הגנה נדרשת (פטנט, מדגם, סימן מסחרי)? האם הרעיון שלי ניתן להגנה כפטנט? מהי הדרך האופטימלית להשיג הגנה? מהי מידת ההגנה הדרושה? מהי הדרך הטובה ביותר למסחר ולהפיק רווחים מנכס הקניין הרוחני שלי? באילו מדינות או אזורים אני זקוק להגנה? מהן העלויות של רכישה וניהול הנכסים הללו? וכו’.
עקרונות בסיסיים לפיתוח אסטרטגיית קניין רוחני
1. קביעת סוג הקניין הרוחני הדרוש
אחד הצעדים הראשונים הוא לקבוע מהו סוג ההגנה שאנו זקוקים לו, ואת היקף ההגנה המדויק שהיא מעניקה לדוגמה:
פטנט מגן על המצאה כגון מוצר, תהליך או מכשיר. פטנטים מאפשרים לבעלים למנוע מצדדים שלישיים ליצור, להשתמש או למכור את ההמצאה ללא הסכמת בעליהם. חשוב לזכור שהפטנטים הם טריטוריאליים – פטנט תקף רק במדינה שבה הוגש והתקבל, למשך זמן מוגבל (בדרך כלל 20 שנה).
במדינות מסוימות ניתן לקבל הגנה מוגבלת יותר מפטנט במסגרת שיטה שמכונה – utility model (השיטה אינה קיימת בישראל, ארה”ב ובריטניה אך קיימת בכמה כלכלות חשובות כמו סין, גרמניה, איטליה, צרפת, אוסטרליה ועוד כמה מדינות).
סימני מסחר הם סימנים ייחודיים המזהים מותגים של מוצרים או שירותים. הם עשויים להיות מורכבים ממרכיבים דו או תלת מימדיים, כגון אותיות, מספרים, מילים, צורות, סמלי לוגו, תמונות או אפילו ריח וצלילים.
עיצובים (מדגמים או עיצובים תעשייתיים) מגנים על המראה החזותי של המוצר, כלומר צורתו, קווי המתאר או הצבע שלו.
2. חיפוש ומחקר
כדי להפוך לפטנט, המצאה חייבת להיות ישימה מבחינה תעשייתית, חדשנית, ולכלול התקדמות המצאתית לעומת הטכנולוגיה הקיימת. במילים אחרות אם ההמצאה התפרסמה בכל דרך או צורה, בכל מקום בעולם לא ניתן לקבל עליה פטנט. משום כך, השלב הראשון בכל תהליך קבלת פטנט הוא חיפוש יסודי, באמצעות אחד מאינספור כלי החיפוש החינמיים והפתוחים.
למי שאינו בעל הכשרה מקצועית במידענות או בחיפושי פטנטים, מומלץ לפנות אל חברת חיפוש פטנטים, המעסיקה מידענים מקצועיים, שמשתמשים במאגרי מידע מקצועיים בתשלום. חברת חיפוש הפטנטים תספק דוח חיפוש שיעזור להחליט אם וכיצד להמשיך. בשלב זה, מומלץ גם לבצע מחקר עסקי ומסחרי, על מנת לקבל תמונה טובה של שווקים, מתחרים פוטנציאליים, ניתוח סיכונים, עלויות ייצור ושיווק, עסקאות דומות של נכסי קניין רוחני וכ’.
3. מסחור ומונטיזציה שלב א – קביעת המטרה המסחרית של המיזם – יצור ושיווק עצמי, מתן רישיון או מכירה
לאחר שביצענו את הפעולות המובאות לעיל וניתחנו את כל המידע המתקבל, עלינו לשאול את עצמנו מהי מטרתנו העליונה – ייצור ושיווק עצמאי או השגת הגנת קניין רוחני (כמו פטנט) ומסחורה ללא ייצור. במילים אחרות מומלץ להחליט על תוכנית עסקית לטווח הארוך ולשאול את עצמנו שאלות כגון – האם לפתח את הרעיון ולהופכו למוצר, ואז לייצרו ולשווקו באופן עצמאי (כלומר להקים עסק/ חברה)? האם בכוונתנו להגיש ולקבל פטנט ואז למוכרו או להעניק רישיונות ייצור לגורם שלישי? האם לבחור דרך משולבת? אם כן, באיזה שלב ובאילו תנאים?
4. בחירת שווקים פוטנציאליים
החלטה חשובה שיש לדון בה היא באילו מדינות נרצה לקבל הגנה על ההמצאה/ רעיון, בהתאם למטרות שהצבנו ובהתחשב במשאבים העומדים לרשותנו. כפי שצוין לעיל – פטנט הוא טריטוריאלי ותקף רק בתחומי המדינה בה התקבל. המשמעות היא שבכל מדינה בה אנו רוצים לקבל הגנה נצטרך להגיש בקשה לפי כללי ותנאי המקום (כולל תרגום, אגרות נפרדות, עמידה בחוקים המקומיים וכ’).
עם קבלת החלטה זו, ניתן לשקול מהי ההגנה הספציפית הדרושה, בהתאם לחוקי הפטנטים והקניין הרוחני בכל מדינה ומדינה (פטנט, עיצוב וכו’).
5. בחירת הנתיב המתאים ביותר להגשת פטנט
ראשית, מומלץ לפנות לעורך פטנטים על מנת לעבור על ממצאי החיפוש. ביחד תוכלו לדון מהו מסלול ההגשה המתאים ביותר. להלן כמה מסלולי הגשה נפוצים –
הגשת בקשה במדינה אחת בלבד (לדוגמא מדינת האם, או לחילופין מדינה בעלת שוק גדול כמו ארה”ב)
הגשת בקשה זמנית (פרוביז’ינל) מסלול הקיים בארה”ב (בקשה עם תיאור כללי של ההמצאה, שאינה מתפרסמת או נבדקת ומעניקה ארכה של שנה, המבטיחה למבקש זמן לשם שכלול המצאתו, גיוס כספים, קביעת פוטנציאל מכירות ואיתור מתעניינים לרישוי לפני הגשת בקשה “רגילה”).
הגשת בקשה במספר מדינות, דבר הניתן להיעשות בשני אופנים –
א. הגשת בקשת פטנט נפרדת בכל מדינה ומדינה (במקביל או על פי “אמנת פריז” – 12 חודשים לאחר ההגשה הראשונה), תוך שמירה על החוקים, הכללים והתקנות של הגשת פטנטים בכל מדינה, ותשלום אגרות בכל אחת מהן.
ב. הגשת בקשה במסגרת ה- PCT , ובהמשך (עד 30 חודשים), מעבר לשלב הלאומי: הגשת בקשה נפרדת בכל מדינה החברה באמנת ה-PCT.
6. ניסוח, הגשה, משא ומתן וניהול
בשלב זה (בהנחה שהחלטנו כי אנו מנסים לקבל פטנט) ננסח (מומלץ באמצעות עורך פטנטים) ונגיש בקשת פטנט מלאה, בהתאם לחוקים ולתקנות של כל משרד פטנטים שנבחר. לאחר מכן מתחיל שלב הבחינה – תהליך שהוא סוג של משא ומתן משפטי, שנמשך מספר חודשים עד מספר שנים (חשוב לזכור כי רוב בקשות הפטנט זוכות למספר דחיות עד לאישורן).
לאחר אישור הפטנט, נצטרך להמשיך לשלם אגרות תחזוקה במשך 20 השנים הבאות (אי תשלום האגרות יגרום לתוקף הפטנט לפוג). אם התקבלו מספר פטנטים במספר מדינות, חשוב לעקוב אחר כל אחד מהם ולשלם את כל האגרות בהתאם לכללים ולתקנות בכל מדינה.
7. מסחור ומונטיזציה – שלב 2
בעלות על קניין רוחני (פטנט, עיצוב, סימן מסחרי וכו’), זהה לבעלות על נכס מוחשי. מעבר ל”תחזוקה” (אגרות תקופתיות וכ’) ישנן אין ספור דרכים לנהלם ולמסחרם – שימוש ישיר (פיתוח מוצר ושיווקו), “השכרה” (מתן רישיונות ייצור לצד ג’), מכירה, חיפוש של גורמים המפרים את הפטנט ותביעתם לשם קבלת פיצוי וכן הלאה.
שורה תחתונה
ממש כשם שלא מומלץ להקים חברה ללא תכנית עסקית, כך גם לא מומלץ להתחיל בדרך הארוכה המורכבת והיקרה של קבלת פטנט (או הגנה אחרת) מבלי אסטרטגייה כלשהי. כדי למקסם את הסיכוי להצלחה משפטית וכלכלית, כדאי ורצוי לפנות לבעלי מקצוע מתאימים, לבצע מחקר וחיפוש מעמיקים ויחד לגבש תכנית מהי הדרך הטובה, היעילה והמתאימה ביותר עבורנו בהתחשב במטרותינו ובמשאבים העומדים לרשותנו.