תוכן עניינים
במהלך ההיסטוריה, מלחמות השפיעו עמוקות על מגוון תחומים תרבותיים, חברתיים, פוליטיים, כלכליים ומדעיים. בין היתר שימשו מלחמות, כזרזים להתפתחויות ואימוץ נרחב של חידושים וטכנולוגיות על כל המשמעויות החברתיות, משפטיות ואתיות הכרוכות בהם. כך, עם היווצרות מערכת הפטנטים והקניין הרוחני במאה ה-19, החלו להתפתח יחסי גומלין הדוקים בינה לבין המלחמות בעידן המודרני.
במאמר זה נדון על קצה המזלג ביחסי גומלין אלה במהלך 150 השנים האחרונות.
מלחמת האזרחים האמריקאית
מלחמת קרים (1852-1856) בין בריטניה, צרפת ותורכיה לבין רוסיה הצארית, הייתה המלחמה המודרנית הגדולה הראשונה, לאחר היווצרות והתפתחות מערכת הפטנטים המודרנית בתחילת המאה ה-19. אומנם מלחמה זו הביאה עימה חידושים טכנולוגיים רבים, אך הפעילות בכל הקשור לקניין רוחני באירופה הייתה עדיין קטנה יחסית ולכן קשה להסיק ממנה מסקנות משמעותיות. המלחמה המודרנית הראשונה אם כן, שממנה ניתן ללמוד על הקשר בין מלחמה לפטנטים היא מלחמת האזרחים האמריקנית (1861 – 1865).
ירידה בפעילות הכללית אל מול צמיחה בתחומים הקשורים למלחמה
אחד המאפיינים הבולטים של מערכת הקניין הרוחני בארה”ב אותה תקופה הוא ירידה של עשרות אחוזים בפעילות הפטנטים בשנות המלחמה, תופעה שתחזור אחריה בזמן מלחמות העולם ומהווה הוכחה נוספת לביטוי שאנו בישראל חשים היטב במלחמה הנוכחית בעזה ולבנון – “כשהתותחים יורים המוזות שותקות” (מלבד כמה יוצאי דופן ברורים – ראו מיד).
מעבר לטכנולוגיות צבאיות כמו מכונות יריה (הפטנט של גאטלינג), תחמושת משופרת, ספינות מלחמה משוריינות, מוקשים ועוד, המלחמה הביאה גם להתפתחויות טכנולוגיות משמעותית במגוון תחומים לא צבאיים כגון כלי תחבורה (רכבות, בלוני תצפית ואמבולנסים), תקשורת (הטלגרף), רפואה (כירורגיה, רפואה פלסטית ואורתופדית). התפתחויות טכנולוגיות אלה השתקפו היטב בתחום הפטנטים תוך כדי ואחרי המלחמה – מספר הפטנטים שהוגשו על כלי נשק גדל משמעותית בשנות המלחמה לעומת אותו מספר שנים לפניה ואחריה. כך, גם פטנטים בתחומים שונים כגון פרוטזות.
חשיבותה של מערכת הפטנטים בעידן החדש
אחת העדויות לחשיבותה של מערכת הפטנטים המודרנית היא העובדה כי ארבעה ימים בלבד לאחר הקמתו, החל הקונגרס של קונפדרציית מדינות הדרום הפורשות לדון בחוק פטנטים וקניין רוחני עצמאי. יותר מכך שלושה, חודשים בלבד לאחר יסודה, ועוד לפני שכל המדינות המורדות פרשו רשמית מארה”ב והצטרפו אליה, כבר הקימה המדינה קצרת הימים, משרד פטנטים עצמאי שהספיק להעניק כ-274 פטנטים במהלך שנות פעילותו הקצרות, עד שפורק בתום המלחמה. מרבית רשומותיו של משרד הפטנטים של הקונפדרציה נשרפו בקרבות שבסוף המלחמה, אולם מסריקה שמית של הפטנטים ששרדו, עולה כי באופן לא מפתיע, לפחות רבע מהם היו קשור בטכנולוגיות צבאיות.
מלחמת העולם הראשונה
התעצמות הקשר בין המלחמה לעולם הפטנטים
מלחמת העולם הראשונה היא המלחמה המודרנית הגדולה הראשונה לאחר אמנת פריז מ-1883 שהניחה את היסודות למערכת הפטנטים הבינלאומית המודרנית. במלחמה זו נולדו לראשונה תופעות צבאיות, כלכליות, פוליטיות, חברתיות, טכנולוגיות ומדעיות רבות, שמלוות אותנו עד היום. החל מרצח העם הארמני הנחשב לג’נוסייד הראשון בעידן המודרני, עבור בהופעת לוחמה בלתי קונבנציונלית, וכלה בשימוש נרחב בכלי תעופה וצוללות. ההשפעה של מה שנקרא עד ל-1939 “המלחמה הגדולה” לא פסחה גם על עולם הפטנטים.
מלחמה כגורם השפעה משמעותי על עולם הקניין הרוחני
מבט במאגרי הפטנטים בשנים של מלחמת העולם הראשונה (1918-1914), מראה מגמות דומות לאלו שהתרחשו במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. גם כאן נרשמה ירידה משמעותית במספר הכולל של פטנטים שהוגשו והתקבלו, בקרב המדינות העיקריות המעורבות במלחמה. במקביל נרשמה עלייה במספר תחומים ספציפיים הקשורים למלחמה ותוצאותיה כגון כלי נשק, מסכות גז, אמצעי חבישה ופרוטזות לקטועי גפיים.
בשנים אלה חלה התפתחות טכנולוגית דרמטית בכלי נשק מכל הסוגים – רובים, תחמושת, מכונות יריה, ארטילריה, לחימת שטח ימית ועוד. בלוחמת היבשה התגבר באופן מסיבי השימוש במכוניות ומשאיות (לצורכי לוגיסטיקה ולחימה) עם ובלי חימוש ושריון, והופיעה קטגוריה חדשה לגמרי של רק”ם (רכב קרבי משוריין) כגון הנגמ”ש (נושא גייסות משוריין) והטנק. מעבר להתפתחות תחומי הלחימה המסורתיים, במלחמת העולם הראשונה נוספו תחומים חדשים לגמרי:
בים התווסף תווך לחימה חדש – הזירה התת-ימית, בה השתתפו לראשונה צוללות שהאיצו את הפיתוח של טכנולוגיות כמו הטורפדו והסונאר.
אל הלחימה בים וביבשה הצטרפה הזירה האווירית, כאשר ספינות אוויר ומטוסים מילאו את שמי אירופה. הלוחמה הכימית בצורתה המודרנית הופיעה גם היא לראשונה, בצורת שימוש תדיר בגזים רעילים כמו כלור וגז חרדל, שפוזרו באמצעים כגון תחמושת ארטילרית ייעודית, וכתגובת נגד הופיעו אמצעי הגנה נגד גזים כגון מסכות הגנה.
המגמה של התפתחויות בטכנולוגית המשיקות, שאינן בהכרח קשורות ללחימה, גדלה והתעצמה אף היא. מארי קירי הביאה מכונות רנטגן אל שדה הקרב באמצעות התקנתם על כלי רכב. הריצ’רץ’, בתצורה המוכרת לנו כיום, נרשם על ידי גדעון סאנדבק כפטנט ב-1917, וזכה לתפוצה רחבה בזכות הזמנת ענק מהצי האמריקאי. המצאה נוספת שזכתה תפוצה רה בעקבות המלחמה היא שעון היד – עד למלחמה, שעונים נישאו לרוב בכיס. הצורך של חיילים בכלל וקצינים בפרט לסנכרן באופן מדויק את תנועת הכוחות יחד עם הרעשות ארטילריות מאסיביות, לאורך מאות ק”מ של חזית, הפכו את שעון היד לפופולארי בקרב החיילים. כשהם שבו מהחזית, רצועת יד הפכה לדרך המקובלת לשאת שעונים.
פטנטים כנשק כלכלי
מלחמת העולם הראשונה היא גם הפעם הראשונה שבה פטנטים לקחו חלק נכבד בלוחמה כלכלית. שני הצדדים נמנעו מכיבוד אמנת פריז והרבו לנצל פטנטים בבעלות מדינות יריבות. כמו כן, בכל הצדדים חוקקו חוקים להפקעת פטנטים של מדינות אויב. בפועל, גרמניה נזהרה ליישם חוקים אלה, שכן תעשייתה ואזרחיה החזיקו במספר גדול בהרבה של פטנטים בחו”ל מאשר אזרחי בנות הברית החזיקו בגרמניה, ולכן היא חששה מפעולות תגמול. בנות הברית לעומת זאת לא היססו להחרים פטנטים בבעלות גרמנית ואוסטרית, כאשר ארה”ב הגדילה לעשות, כשהפקיעה למעלה מ-4,000 פטנטים של מדינות האויב. הפקעתם והחרמתם של חלק מהפטנטים בזמן המלחמה אושררה בהסכמי ורסאי, קש נוסף לערימת ההשפלות שגרמניה ספגה בהסכמים אלה ושהובילו לימים לעליית הנאצים לשלטון.
אחת הדוגמאות המפורסמות של החרמת קניין רוחני במלחמת העולם הראשונה, הייתה הפקעתו של המותג אספירין מידי החברה הגרמנית שפיתחה את התרופה, זמן קצר לאחר שהפטנט עצמו פג.
עד כאן החלק הראשון של הסקירה ההיסטורית שלנו. בחלק השני נעסוק בתקופה של מלחמת העולם השנייה ועד ימינו.