מהם ההבדלים בין חיפוש פטנטים עצמאי לחיפוש פטנטביליות מקצועי?

אימרה ידועה קובעת כי “חובבנים סומכים על מזל ועבודה קשה, מקצוענים על ידע, ניסיון ועבודה אפקטיבית”‘ או כפי שאברהם לינקולן ניסח זאת – “אם היו לי 8 שעות לחטוב עץ, הייתי משקיע 6 שעות בהשחזת הגרזן…”
השלב הראשון בדרך הארוכה והסבוכה להשיג פטנט היא חיפוש עצמאי באינטרנט ובמאגרי הפטנטים החינמיים הפתוחים (גוגל פטנטס, espacenet, PATNETSCOPE וכד’) ולאחריו חיפוש פטנטביליות מקצועי (patentability search הידוע גם בשמות – Novelty search ו- Prior art search).

עלות חיפוש פטנטביליות היא רק חלק קטן מעלות התהליך הארוך והיקר של הגשת ורישום פטנט במספר מדינות (שיכול להגיע למאות אלפי שקלים), אולם מעבר לכך יש מספר הבדלים משמעותיים בין חיפוש עצמי לבין חיפוש שנעשה בידי מקצוען ההופכים את חיפוש הפטנטיבליות המקצועי לשלב חיוני בתהליך הגשת ורישום פטנט.

ידע וניסיון טכנולוגי בשימוש בכל סוגי כלי החיפוש ומאגרי המידע

התנאי הראשון שהמצאה צריכה לעמוד בה כדי להיות פטנטבילית היא חדשנות. אנשים טועים לחשוב כי מוצרים קיימים או פרסומים אחרים אינם מונעים קבלת פטנט. טעות נפוצה של ממציאים היא לרוץ ולפתח מוצר ואז לפרסמו בכנס מקצועי או להתחיל לשווק באינטרנט מתוך מחשבה שיוכלו לרשום מאוחר יותר פטנט. טעות אחרת היא לחשוב שרק משום שאין פטנט על מוצר קיים במדינה אחרת ביכולתי לרשום עליו פטנט בישראל ולקבל בלעדיות.

האמת שונה בתכלית – כל פרסום קודם של ההמצאה, בכל מקום בעולם, בכל צורה אפשרית מונע רישום פטנט! – פטנט זר (אפילו מלפני מאה שנה), בקשת פטנט (שנזנחה או בתהליך בחינה), מוצר שמשווק בכל מקום בעולם, פרסום של מוצר שכבר אינו קיים, מאמר מדעי, ספרות מקצועית, ואפילו פוסט אינטרנטי מפורט מספיק – כולם נחשבים לממצא קודם שמעיד על כך שלא ניתן לקבל פטנט על ההמצאה.

מכאן נגזר שכדי לקבוע אם המצאה פטנטבילית – הפעולה הראשונה היא חיפוש מקיף בכל מאגרי החיפוש האפשריים (גוגל, מאגרי פטנטים, ספרות מקצועיות ועוד). למידען פטנטים מקצועי יש את הידע הטכני לעשות זאת באמצעות שימוש במתודולוגיות חיפוש, ניסוח שאילתות בעזרת אופרטורים בוליאניים, גישה לכלי חיפוש ותרגום ומעל לכל הבנה טכנולוגית של ההמצאה והממצאים העולים בחיפוש.

ידע משפטי בתחום הפטנטים – היכולת להבדיל בין ממצאים רלוונטיים לאלה שלא.

תנאי נוסף שהמצאה צריכה לקיים היא – התקדמות המצאתית. לפי החוק, עליה להכיל מרכיב ש”אינו מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע בתחום“. מושג ההתקדמות ההמצאתית הוא מורכב ולעתים מעורפל. על פיו הממציא חייב להוכיח שהמצאתו שונה ממה שכבר קיים באופן לא טריוויאלי. בוחני פטנטים לעתים פוסלים בקשת פטנט על פי סעיף זה לנוכח קיומם של כמה ממצאים שכל אחד בנפרד אינו זהה להמצאה, אך יחד הם מוכיחים שאין להמצאה התקדמות המצאתית. כאן נכנס לתמונה הידע המשפטי בתחום הקניין הרוחני שיש למידעני פטנטים.

כאשר מגיעים במהלך חיפוש פטנטים למוצר טכנולוגי או מאמר המתארים טכנולוגיה הדומה/ קרובה להמצאה, הבנה טכנולוגית אינה מספיקה לקבוע אם הוא עלול למנוע רישום פטנט או לא (כלומר האם להמצאה יש התקדמות המצאתית ביחס לממצא הקיים), אלא דרוש גם ידע וניסיון בהגדרות המשפטיות של מהו פטנט. הדבר נכון עוד יותר כשמגיעים לניתוח ובדיקה של פטנטים ובקשות פטנטים ישנות. פטנטים רבים מנוסחים בז’רגון מקצועי ושפה משפטית פורמלית וסבוכה שאינה תמיד בהירה לעיניים לא מקצועיות.

למידען הפטנטים המקצועי יש את הידע והניסיון לנתח את הממצאים, להבין את מהותם, להשוות ביניהם ובין ההמצאה ולהסיק האם הם רלוונטיים או לא.

שימוש במאגרי ומנועי חיפוש פטנטים בתשלום – הגישה למידע שאינו מצוי בחזקת הכלל

כפי שצויין לעיל, תנאי החדשנות קובע כי כל פרסום קודם של ההמצאה מונע ממנה מלהפוך לפטנט וכי על המצאה להכיל התקדמות המצאתית לעומת מה שכבר ידוע בתחום. בכדי לוודא שאין פרסומים קודמים הזהים להמצאה או קרובים במידה כזו שאין לה התקדמות המצאתית עליהם, יש לחפש גם במאגרי מידע שאינם נגישים לציבור הרחב (כאלה המתמחים בפטנטים, ואחרים כגון – מאגרי מאמרים וספרות מקצועית).

יתרה מכך, מאגרי פטנטים רבים (כגון אורביט קווסטל, פאטבייס ואחרים) הם מנועי חיפוש רבי עוצמה המאפשרים יכולות חיפוש שאינן זמינות במאגרים החינמיים (יכולות תרגום, מעבר על שרטוטים, חיפוש בסיווגים וכד’). למעשה בוחני הפטנטים עצמם משתמשים בכלים מסוג זה – ופעמים רבות ממציאים שמסתפקים בביצוע חיפוש פטנטים עצמאי בכלים חינמיים, מופתעים לגלות כי הבקשה שלהם נדחית על סמך פטנט זר וישן שהבוחן מצא בחיפוש קצר שבוצע במאגר מקצועי (מה שגורם לירידה לטמיון של עשרות אלפי שקלים שהושקעו בעריכה ותשלום אגרות ההגשה).

אובייקטיביות וערך מוסף

לחיפוש פטנטביליות מקצועי יש ערך מוסף מעבר לכל מה שנאמר לעיל. ממציאים רבים כה מרוכזים בהמצאתם עד כי לעתים הם עלולים להחמיץ פרסומים שעין אובייקטיבית של איש מקצוע יכולה לאתר בקלות. מסיבה זו החיפוש המקצועי הוא כלי רב ערך בתהליך גיוס משקיעים.

שנית, מכיוון שדוח חיפוש פטנטביליות מקצועי נועד לחזות את עבודת בוחן הפטנטים, גם אם הוא שלילי (כלומר לא נמצאו ממצאים שמונעים רישום פטנט) הוא יסייע לממציא ולעורך הפטנטים שלו, לנסח את בקשת הפטנט בצורה מיטבית. הדבר נכון עוד יותר אם הדוח מכיל ממצאים זהים או דומים בצורה המסכנת את ההמצאה – במקום להשקיע מראש המון זמן וכסף ולקבל דחייה מרשות הפטנטים, הממציא יכול “לחזור” לשולחן השרטוטים ויחד עם עורך הפטנטים שלו לנסות לשנות את ההמצאה בצורה שתהפוך אותה לפטנטבילית (במקרה כזה חשוב לבצע חיפוש חוזר על ההמצאה ה”חדשה”).

מעבר ליתרונות אלה, לממצאים של דוח חיפוש פטנטביליות איכותי יש משמעות מעבר לקביעה האם יש פרסומים קודמים זהים להמצאה או כאלה שמראים שהיא חסרת התקדמות המצאתית. ממצאיו של דוח חיפוש פטנטביליות איכותי יכולים לשמש ככלי לקבלת רעיונות בעת פיתוח ההמצאה (בזכות הסקירה הטכנולוגית שהוא מספק) ובמקרים מסוימים אף תמונת חופש פעולה ראשונית (פטנטים ישנים ופגי תוקף יעידו על סיכוי רב לחופש פעולה. בעוד מספר פטנטים תקפים ו/או בקשות פטנט בבחינה, יעידו שיש בעייה משפטית וקיים סיכוי שייצור של ההמצאה או שימוש בה עלולים להוביל לתביעות בידי בעלי פטנטים אחרים).

סיכום ומסקנות

השלב הראשון לאחר חשיבה על המצאה הוא חיפוש עצמי רציני ויסודי, אולם גם אם החיפוש במאגרים החינמיים לא העלה ממצאים הזהים/ קרובים להמצאה, חיפוש פטנטים מקצועי הוא חסר תחליף. חיפוש שכזה:

• מקטין דרמטית את הסיכון הכרוך בהגשת פטנט פזיזה (שדחייתה תוריד לטמיון כסף רב וזמן קריטי).
• מסייע בקידום הרעיון, שכלולו ופיתוחו לכדי בקשת פטנט בשלה
• מגדיל את הסיכוי לקבל לפטנט חזק המספק את ההגנה הטובה והרחבה ביותר על ההמצאה.

בהצלחה!