האופן שבו יש להתייחס להמצאות תכנה בישראל

בהוראות עבודה חדשות שפירסם רשם הפטנטים לעיון הציבור מתווה ראש רשות הפטנטים את האופן שבו יש להתייחס להמצאות תכנה בישראל. הנוסח המלא מצורף להלן.

נספח ב’ – סעיף 3 לחוק – אמצאה כשירת פטנט

1. סעיף 3 לחוק הפטנטים
1.1. סעיף 3 מפרט את התנאים המהותיים העיקריים לכשירות אמצאה לפטנט, כדלקמן:
“אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.”
1.2. דהיינו, סעיף 3 מציב בפני הבוחן את הצורך לוודא כי האמצאה עומדת בקריטריונים המצטברים הבאים:
1.2.1. היות האמצאה מוצר או תהליך;
1.2.2. היות האמצאה בכל תחום טכנולוגי;
1.2.3. היות האמצאה חדשה;
1.2.4. היות האמצאה מועילה;
1.2.5. היות האמצאה ניתנת לשימוש תעשייתי;
1.2.6. ושיש באמצאה התקדמות המצאתית.
כך למשל, אם ימצא הבוחן שאין האמצאה חדשה או שהיא נעדרת התקדמות המצאתית הרי ששאלת סיווגה לתחום טכנולוגי כזה או אחר תהיה משנית.
1.3. על פי סעיף 2 לחוק, בעל אמצאה כשירת פטנט זכאי לבקש שיינתן לו פטנט עליה. כאמור, סעיף 3 עוסק בשאלה מהי אמצאה כשירת פטנט. עם זאת, למרות האמור בסעיף 2 לחוק ישנם עניינים שלא יהיו נושא לפטנט וזאת כמפורט בהוראות סעיף 7 לחוק , ובהקשר זה על הבוחן לנהוג בהתאם להוראות נספח ג’ (סעיף 7 לחוק – סיג למתן פטנט).

2. היות האמצאה חדשה – תיבחן בהתאם להוראות נספח ו’ (סעיף 4 לחוק – חידוש).

3. התקדמות המצאתית באמצאה – תיבחן בהתאם להוראות נספח ז’ (סעיף 5 לחוק – התקדמות המצאתית).

4. היות האמצאה מועילה –
4.1. הבוחן יפעל בהתאם להוראות 1 ו-2 בפרק II בנספח א’ (הנחיות לבחינת בקשת פטנט).
4.2. לשם הכרעה בשאלה האם בפניו אמצאה מועילה יפעל הבוחן בהתאם להנחיות נספח י”ב (סעיף 12 – תיאור האמצאה בפירוט הבקשה).

5. היות האמצאה ניתנת לשימוש תעשייתי –
את המונח “שימוש תעשייתי” ניתן לקרוא בהקשרו של התחום הטכנולוגי (הנדון להלן) ולאור היות האמצאה מועילה. ההנחה היא שאם ניתן לשייך את האמצאה לתחום טכנולוגי כלשהו ושיש בה את התועלת המובטחת על ידי המבקש הרי שגם ניתן לעשות בה שימוש תעשייתי.

6. מוצר או תהליך –
6.1. על בחינת היות האמצאה המתוארת מוצר או תהליך להיעשות בין היתר לאור הוראות חוזר מ.נ. 30 כמפורט בסעיף 8 לנספח א’ (הנחיות לבחינת בקשה לפטנט).
6.2. על תביעה לתהליך לכלול שלבים או צעדים, שביצועם באופן המתואר מהווים את התהליך הנתבע.

7. בכל תחום טכנולוגי –
7.1. בטרם בחינת התביעות המגדירות את האמצאה, לשם הסתייעות ראשונית בהכרעה מהו התחום הטכנולוגי של האמצאה שבפניו, יבחן הבוחן האם המבקש פירט את הדרוש בהתאם להוראה 5 בנספח י”ב (סעיף 12 – תיאור האמצאה בפירוט הבקשה).
7.2. לשם זיהוי האם מדובר באמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו, יש להפעיל מבחנים ספציפיים בהתאם לסוג האמצאה המתוארת בבקשה, אשר יסייעו בזיהוי היותה “בכל תחום טכנולוגי”.
זיהוי היותה של אמצאה בתחום טכנולוגי ייקבע על פי הדרישה שבביצוע האמצאה, בין אם היא מוצר ובין אם היא תהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי (כפי שזה נדון ב-ע”ש (מחוזי י-ם) United Technologies נ’ רשם הפטנטים, דינים מחוזי, כרך כו(8) 729). תהליך טכנולוגי מוחשי משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים (ר’ האופן בו אלה נדונו על ידי ערכאת הערעור המורחבת של בית הדין האירופי בעניין G0003/08 בהחלטתה מיום 12.5.2010). דהיינו, מבחן מרכזי לעניין זה יהיה זיהוי קיומו של אופי טכנולוגי מוחשי למוצר או התהליך הנתבעים, או לתוצאת התהליך.
7.3. תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית, הוראות משחק, ותהליך מחשבתי לכשעצמם, ייחשבו רעיונות אבסטרקטיים או תהליכים נעדרי אופי טכני, בין אם יבוצעו באמצעים “ידניים” ובין אם יבוצעו באמצעות מחשב. בנוסף, כבר נקבע, כי שיטות עסקיות לכשעצמן בהיותן בתחום כלכלי, לא ייחשבו כאמצאות בתחום טכנולוגי (ר’ עניין אלי תמיר, בקשת פטנט 131733, החלטה מ-21.9.2006).
עם זאת, בשילוב רעיונות או תהליכים שכאלה יחד עם אמצעים טכניים נוספים ייתכן ויתגבש אופי טכנולוגי. לפיכך –
7.3.1. לשם בחינת היות אמצאה מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי, יש לבחון את האמצאה בכללותה מבלי להפריד את רכיביה ומבלי להתמקד ברכיב אחד או קבוצת רכיבים אחת.
7.3.2. על הבוחן לבחון האם האמצאה בכללותה מביאה לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי – הוא האופי הטכנולוגי המוחשי.
7.3.3. תרומת האמצאה בכללותה תיבחן ביחס לידע הקודם הרלבנטי כפי שזה עולה, בין היתר, מהפירוט.
7.4. הפעלת הכללים האמורים בהוראה ‎7.3 לעיל, תשתנה בכל מקרה ומקרה לגופו. עם זאת, על מנת להמחיש את אופן הפעלתם של הכללים לשם זיהויו של אותו אופי טכנולוגי מוחשי, להלן מספר כללי עזר להדגמת הפעלת הכללים לגבי תחום האמצאות המשלבות תכנת מחשב, בהיותו תחום בו תדיר עולות שאלות מסוג זה:
7.4.1. האם האפקט הטכנולוגי המוחשי הנתבע בא לידי ביטוי מוחשי הנוסף על פעולתו הרגילה של המחשב או של המערכת בה הוא משולב. אם התשובה בחיוב, מדובר באינדיקציה לכך שהאמצאה נמצאת בתחום טכנולוגי.
7.4.2. האם האפקט הטכנולוגי המוחשי הנתבע גורם לכך שהמחשב פועל בצורה חדשה, לרבות, אך לא רק, שיפור ביצועי המחשב (כגון, מהירות, אמינות או ניצול יעיל יותר של נפח אחסון מידע), או שנוצרו קשרי גומלין בין רכיבי מערכת המחשב שלא היו קיימים קודם לכן. אם התשובה בחיוב, מדובר באינדיקציה לכך שהאמצאה נמצאת בתחום טכנולוגי.
7.5. יש לאבחן שבמקרה שבו אמצאה מיושמת על ידי מחשב ואין בפעולת המחשב דבר נוסף מעבר לאפקט הטכני ‘הרגיל’ המתקבל מהרצה של תוכנת מחשב על גבי מחשב, לא יהיה בכך אפקט טכנולוגי מוחשי שייחשב ככל תחום טכנולוגי. זאת, בנפרד משאלת ההגנה לשורות הקוד באמצעותן תכנת המחשב מבוטאת, שהיא צורת ביטוי אשר מעצם יצירתה נחשבת יצירה ספרותית על פי חוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007. צורת הביטוי האמורה אינה קשורה לשאלת האפקט הטכנולוגי המוחשי שניתן להשיג באמצעותה. בהקשר זה יובהר, כי תתקבל תביעה לנשא נתונים ((data carrier בו תוכנה שהיא רכיב באמצאה כשירת פטנט כאמור בהנחיות אלה.
7.6. אמצאה אשר מממשת באמצעות מחשב תהליך אשר היה ידוע והיה מבוצע בעבר ללא מחשב, כגון אוטומציה של תהליך ידני ותהליכים לאופטימיזציה ודיאגנוסטיקה, עשויים להיות בעלי אפקט טכנולוגי מוחשי בהפעלת הכללים האמורים לעיל. כך למשל, כל אוטומציה של תהליך שיש בה תרומה מעבר לייעול המתבקש והברור של מחשוב התהליך מלמדת על יסוד סביר להימצאותו של אפקט מוחשי. דהיינו, כאשר מימוש האמצאה באמצעות המחשב שונה מהותית מאופן הביצוע הידני עד כי כלל לא ניתן לבצע את אותו תהליך באופן יעיל באמצעים “ידניים” או כי אין לאופן מימוש זה כל משמעות מחוץ להקשר של התהליך הפנימי הממוחשב – הדבר מעיד על הימצאותו של אפקט טכנולוגי מוחשי. כל זאת, בנפרד משאלות החידוש וההתקדמות האמצאתית העשויים להיות או לא להיות בתהליכים שכאלה.
7.7. בנספח ב’1 מפורטות דוגמאות להמחשת הפעלת הכללים המפורטים בסעיף ‎7 זה.

לצפיה במסמך המלא מתוך אתר משרד המשפטים: לחץ כאן