tag:blogger.com,1999:blog-24395312Sun, 05 Apr 2009 14:35:22 +0000פטנטים של המצאות מפורסמות, פטנטים מצחיקים, חדשות מעולם הפטנטים ועודhttp://new-tone.co.il/patent/noreply@blogger.com (New-Tone.co.il)Blogger17125tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-1462825370664850326Sun, 05 Apr 2009 14:32:00 +00002009-04-05T17:35:22.876+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><br />לכבוד חג האביב, הנה כמה פטנטים ובקשות לפטנט שיעשו את חג הפסח קצת יותר קל ושמח -<br /><br />לאלו המעוניינים לשתות בירה כשרה לפסח - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US2005170042">US2005170042</a><br /><br />רוצים להכין לחם כשר לפסח? הנה תערובת שתסייע בידכם - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us4451491">us4451491</a><br /><br />במידהד ושכחתם מה אתם אמורים לקנות לפסח - לוח שנה משולב עם קטלוג מוצרים יזכיר לכם - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=%20us5106122">us5106122</a><br /><br />והנה בקשה לפטנט שתעזור גם לחיית המחמד שלכם ליהנות ממזון כשר לפסח - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US2004076735">US2004076735</a><br /><br />אז שיהיה פסח שמח מכל צוות ניוטון חיפוש פטנטים<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-1462825370664850326?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2009/04/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-393710495609976925Mon, 23 Feb 2009 19:15:00 +00002009-02-28T01:18:17.549+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">כיום לא ניתן לדמיין את הנהיגה במזג אוויר גשום ללא מגבים, אולם למרות החיוניות והיעילות הרבה שלהם, הם הופיעו רק כמה עשרות שנים לאחר המצאת המכונית, ונכנסו לשימוש רחב היקף כמעט עשרים שנה לאחר מכן. אז הנה כמה ציוני דרך מרכזיים בתולדות מגבי הרכב.<br /><br />ב-1903 הגיש בבריטניה הממציא APJOHN JAMES H. בקשה לפטנט בשם "מתקן ניקוי לשמשות של מרכבות, מכוניות וחלונות אחרים". הבקשה אושרה שנה אח"כ וכך בא לעולם הפטנט <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=GB190321790">GB190321790</a>.<br /><br />במקביל, מצדו השני של האוקיאנוס הגישה MARY ANDERSON, חוואית ואשת עסקים אמריקנית, בקשה לפטנט בשם "מתקן לניקוי שמשות", שהתקבל באותה שנה - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US743801">US743801</a> ונחשב בעיני רבים למערכת המגבים המודרנית הראשונה.<br /><br />ANDERSON ניסתה לעניין את תעשיית הרכב בהמצאתה, אולם לא זכתה להצלחה מסחרית מרובה. רק לאחר שתוקף הפטנט פג ב-1920, החלה ההמצאה לתפוס תאוצה.<br /><br />בשנות ה-20 הופיע השלב הבא בטכנולוגיית המגבים – ב-1921 העניק משרד הפטנטים האמריקאי לממציא FOLBERTH .WILLIAM M את הפטנט <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US1365391">US1365391</a> בשם "מנקה שמשות רכב" – המגב הראשון שפועל באופן אוטומטי.<br /><br />עד שנות ה-60 של המאה ה-20 הפכו המגבים לטכנולוגיה בסיסית המובנית כמעט בכל רכב. בתחילת שנות ה-60 פיתח ROBERT W. KEARNS, מהנדס ומרצה בקולג', טכנולוגיה חדשה – מגבים עם פעולה מחזורית מושהית. המערכת של KEARNS אפשרה לשלוט במהירות ובתדירות שבה פעלו המגבים וכך להתאימם גם לממטרים קלים.<br /><br />ב-1964 הגיש KEARNS בקשת פטנט. כמו כן הוא ניסה ללא הצלחה לעניין את חברות הרכב הגדולות בהמצאתו. ב-1967 הפטנט אושר על ידי משרד הפטנטים האמריקאי וקיבל את המספר <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US3351836">US3351836</a> ואת הכותרת - "מערכת מגבים לשמשת רכב בעלת פעולה מחזורית" - הראשון בסדרה של פטנטים בתחום, שעתיד היה לקבל KEARNS .<br /><br />מספר שנים אח"כ החלו רוב יצרניות הרכב האמריקאיות לשלב מערכות דומות במכוניות שלהן. KEARNS טען, כי בעשותן זאת הן מפרות את הפטנט שלו, הן הכחישו וכך, החל מאבק משפטי ארוך שבסופו זכה KEARNS בהכרה רשמית כממציא המערכת ובפיצוי כספי ניכר. הייתה זו אחת הפעמים היחידות בהן זכה ממציא אמריקאי כלשהו במשפט נגד תאגידים גדולים. פרשת המאבק המשפטי הנ"ל הייתה הבסיס לעלילת הסרט "הברקה" שיצא לאקרנים בסוף 2008.<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-393710495609976925?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2009/02/blog-post_23.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-6536173470553326933Sun, 08 Feb 2009 19:19:00 +00002009-02-28T01:15:37.723+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">אופיום להמונים, או אמת נצחית, הדת משחקת תפקיד חשוב בחיינו וכך גם בעולם הפטנטים. אז הנה כמה פטנטים ורעיונות שמסייעים בעבודת האל בדתות שונות-<br /><br />מונה תפילות - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/get_pdf.php?seed=US2007292827">US2007292827</a><br /><br />שטיח המונה השתחוויות בעת התפילה האסלאמית (ואפילו סולארי) - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/get_pdf.php?seed=GB2263003">GB2263003</a><br /><br />העולם הבא במציאות מדומה - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=KR20020072479">KR20020072479</a><a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed="><br /></a><br />רוצים לבצע שחיטה כשרה? המתקנים הבאים יסייעו - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=IT1238857">IT1238857</a> <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US6083094">US6083094</a><br /><br />הסידור המשכולל הבא יסייע למי שרוצה לוודא שהתפילין במקום הנכון - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=FR2552315">FR2552315</a><br /><br />פמוט שמתפלל בעבורך (אומנם בפטנט מוזכרות תפילות נוצריות, אבל אני בטוח שהממציא לא יתנגד לתפילות של דתות אחרות) - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US3994502">US3994502</a><a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php"><br /></a><br />מזוזה מדברת -<a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=FR2689672">FR2689672</a><br /><br />רוצים שהתינוק יירדם לקול ולמראה של ניגונים וסמלים אסלאמיים? בבקשה - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=GB2446377">GB2446377</a><br /><br />ולבסוף, אם תהיתם מה הכיוון בו נמצאת מכה - אז הנה הוא -<a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US5790477">US5790477</a><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-6536173470553326933?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2009/02/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-6888640983164788649Sat, 13 Dec 2008 10:13:00 +00002008-12-30T21:16:30.241+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">האספירין הוא אחד הדוגמאות המפורסמות, לשם מותג שהפך ברבות הימים לשם גנרי של מוצר. שמו של החומר הפעיל בתרופת האספירין הוא חומצה אצטילסליצילית. התרופה שייכת למשפחה שמכונה NSAIDs -non-steroidal anti-inflammatory drugs (מדכאי דלקות שאינם סטרואידים).<br /><br />כבר בעת העתיקה הייתה החומצה האצטילסליצילית ידועה כחומר משכך כאבים. אז, כמובן לא השתמשו בחומר עצמו, אלא בצמחים שהכילו ריכוז גבוה שלו, כמו קליפת עץ הערבה. רק בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19 הצליחו כימאים צרפתים וגרמנים לזקק את החומר בצורתו הטהורה.<br /><br />ב-1897, החלו מדענים של חברת התרופות הגרמנית באייר לחקור את החומר ושנה אח"כ החלו בתהליכי הגשת פטנט באירופה וארה"ב. והנה הפטנט שהתקבל בארה"ב ב-1900 - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US644077">US644077</a> - תחת הכותרת המפתיעה...." חומצה אצטילסליצילית".<br /><br />הממציא הרשום במסמך הפטנט הוא פליקס הופמן, אחד ממדעני החברה, אולם לימים התעוררו מחלוקות רבות בנושא ונשמעו טענות כי האחראי האמיתי לגילוי היה מדען אחר של החברה, בשם ארתור אייכנגרון.<br /><br />כבר בשנים הראשונות לאחר פיתוח אספירין, החלו חברות תרופות אחרות לנסות ולחקות את המוצר ולבטל את תקפות הפטנטים של באייר. ב-1905 הפטנט שהוגש בבריטיניה בוטל, אולם רק ב-1917 עם תפוגת הפטנט האמריקאי, הגבולות נפרצו והאספירין הפך לאחת התרופות הנמכרות בעולם.<br /><br />לאחר מלחמת העולם הראשונה, השם "אספירין" הפסיק להיות סימן מסחרי בבעלותה הבלעדית של חברת באייר בארה"ב וברוב מדינות אירופה. כיום השם "אספירין" נותר סימן מסחרי של החברה ב-80 מדינות בעולם, בראשן גרמניה, קנדה ומקסיקו.<br /><br />אז אם יש לכם כאב ראש, או סתם מתחשק לכם ללמוד עוד על האספירין, הנה כמה קישורים נוספים בנושא -<br /><br />מאמר במגזין הרפואי הבריטי העוסק במחלוקות לגבי זהות הממציא -<br /><br /><div style="text-align: left;">Walter Sneader. <a href="http://www.bmj.com/cgi/content/full/321/7276/1591">The discovery of aspirin: a reappraisal</a>. British Medical Journal, Volume 321, pp. 1591-1594 (23 December, 2000).<br /></div><br />אתר קרן האספירין -<br /><br /><div style="text-align: left;"><a href="http://www.aspirin-foundation.com/what/timeline.html">http://www.aspirin-foundation.com/what/timeline.html</a><br /></div><br />האתר של חברת באייר, שם אפשר למצוא חומר רב על הנושא-<br /><br /><div style="text-align: left;"> <a href="http://www.bayerhealthcare.com/scripts/pages/en/index.php">http://www.bayerhealthcare.com/scripts/pages/en/index.php</a><br /></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-6888640983164788649?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2008/12/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-107411365728276940Sat, 22 Nov 2008 15:05:00 +00002008-12-30T21:17:45.353+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div dir="rtl" style="text-align: right;">והפעם - כמה דברים מוזרים ומועילים יותר ופחות, שאפשר לעשות באמצעות הכוח הצנטריפוגלי בכלל, וצנטריפגות בפרט -<br /></div><br />מה יותר נחמד מלסובב "הולה הופ"? או להפריח בועות סבון? ואם אפשר לעשות את שניהם במקביל למה לא?! - הולה הופ שמפריח בועות סבון תוך כדי שימוש - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=WO2006052446%20">WO2006052446</a><br /><br />והנה שכלול של ה"הולה-הופ" שמביא אותו לדרגה חדשה של תחכום - "הולה הופ" ללא חישוק - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US2008003918%20">US2008003918</a> (ובאנגלית זה נשמע יותר טוב - hula hooping device having no hoop)<br /><br />שתי המצאות לאם ולתינוק -<br /><br />חדר יולדות שבנוי כולו בתוך צינטרפוגה ענקית - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=CH686758%20">CH686758</a> (למה? לממציא מן הסתם סיבות מפורטות, לדעתנו - פשוט כי אפשר....)<br /><br />ההמצאה הבאה, אינה מיועדת לבעלי לב חלש, ילדים ומיוחד לא לנשים הרות - מתקן שבו היולדת נקשרת למיטה ואז מסובבים אותה במהירות, כדי להוציא את הוולד בעזרת הכוח הצנטרפוגלי....מזעזע, הזוי, אבל אמיתי....- <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US3216423%20">US3216423</a><br /><br />והנה משהו שכל אופה חולם עליו - מתקן אוטומטי לשבירת ביצים ולהפרדת החלמון מהחלבון - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=DE102004021315">DE102004021315</a><br /><br />הפטנט הבא עוסק במשהו מאוד רלבנטי לימים אלה - הפיכת פסולת של בעלי חיים לדלק - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=JP10121074%20">JP10121074</a><br /><br />ההמצאה הבאה מיועדת לסובב בני אדם עד לתאוצה של 20 G לצרכי טיפולים רפואיים - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US4890629%20">US4890629</a><br /><br />והנה מתקן המיועד לבחון השפעות של שהייה בחלל על בעלי חיים - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=JP59003355%20">JP59003355</a><br /><br />וכאן - מכשיר המסייע בסחיטת מגבות מטבח רטובות - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=JP7088400%20">JP7088400</a><br /><br />ולסיום - מכונית המשתמשת בגלגלי תנופה לצורכי הנעה - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US2003011261%20">US2003011261</a><br /><br />אז שיהיה שבוע נעים ויציב.....<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-107411365728276940?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2008/11/blog-post_7474.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-290486117580053588Sun, 02 Nov 2008 18:19:00 +00002008-12-30T21:20:05.119+02:00<div style="text-align: right;" dir="rtl"><br /><br />כמובן שהמסגרת הקצרה שלנו אינה מאפשרת לסקור את כל הפטנטים החשובים הקשורים בתעופה במאתיים השנים האחרונות. אבל בהחלט אפשר לאזכר כמה מהפטנטים המרכזיים של חלוצי התעופה מן המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.<br /><br />נתחיל באוטו ליליינטל, הממציא הגרמני ממוצא יהודי בן המאה ה-19. ליליינטל היה הראשון שהצליח לבנות ולטוס בכלי תעופה כבד מן האויר. בשנים שבין 1891 ועד מותו בתאונת טיס ב-1896, הוא ביצע למעלה מאלפיים טיסות (נכון אלפיים!) בדאונים שתכנן ובנה.<br /><br />העובדה שעד אליו, איש לא הצליח בכלל להמריא מהקרקע בכלי תעופה כבד מן האויר, הופכת את הישגו לחסר תקדים ואותו לאיש החשוב ביותר בתחום עד להופעתם של האחים רייט (או כפי שהוא הגדיר זאת בעצמו - "להמציא כלי תעופה זה כלום, לבנות כלי תעופה זה כבר משהו, לעוף - זה הכל!").<br /><br />והנה אחד הפטנטים שלו שהוגש בארה"ב ב-1894 תחת הכותרת "מכונה מעופפת" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us544816">us544816</a><br /><br />כמובן שאי אפשר בלי האחים רייט. אז הנה הפטנט שלהם מ-1903, שוב תחת הכותרת (כמה מקורי - אבל האמת היא, שאז זה באמת היה מקורי) - "מכונה מעופפת" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us821393">us821393</a><br /><br /><div style="text-align: right;">הראשון שהצליח לבנות מסוק ולהמריא בתוכו היה הממציא הצרפתי <span style=";font-family:&quot;;font-size:12;" >Cornu</span> <span style=";font-family:&quot;;font-size:12;" ></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl" style=";font-family:FrankRuehl;font-size:14;" ><span dir="rtl"></span> </span><span style=";font-family:&quot;;font-size:12;" >Paul</span>. והנה הפטנט שלו מ-1907- "שיפורים הקשורים למכונות מעופפות"- <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=GB190619259%20%20">GB190619259</a><br /></div><br />הטיסה שהתרחשה באותה שנה, הייתה בת 20 שניות בלבד, והוא לא התרומם יותר משני מטרים. יותר מכך, לא הייתה לו יכולת לכוון את המסוק שלו, וכך ההמצאה נותרה חסרת שימוש עד לשנות העשרים.<br /><br />מי ששיפרו את המסוק לכדי כלי תעופה שימושי ואמין היו כמה ממציאים ובראשם -<br /><br />הארגינטינאי Ra?l Pateras Pescara de Castelluccio, הספרדי Juan de la Cierva וההולנדי<br />Albert Gillis Von Baumhauer. כל אחד מהם רשם עשרות רבות של פטנטים, שיחדיו, איפשרו את בנייתם של המסוקים המודרניים כפי שאנו מכירים היום. המסוק שווה רשומה בפני עצמה, אבל עד אז, הנה כמה מן הפטנטים המרכזיים של הממציאים הנ"ל -<br /><br />"הליקופטר מעשי" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=FR533820%20">FR533820</a> - הפטנט הראשון של Pescara מ-1922, שמכיל את מרבית החידושים החשובים שלו.<br /><br />"כלי תעופה חדשני" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=FR537347%20">FR537347</a> - אחד הפטנטים הראשונים של Cierva, גם הוא מ-1922.<br /><br />ולבסוף הפטנט המרכזי של VON BAUMHAUER שהתקבל בבריטניה ב-1927 תחת הכותרת - "שיפורים הקשורים למכונות תעופה" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=GB265272%20">GB265272</a><br /><br />חלוץ תעופה נוסף שנזכיר בהזדמנות זו הוא פרדיננד פון צפלין, מאבות ספינת האויר. גם כאן מדובר בהמצאה שנקדיש לה רשומה שלמה בעתיד, אבל בינתיים, הנה אחד הפטנטים הראשונים שלו מ-1898 -<br /><br />"שיפורים הקשורים לבלון הניתן לניהוג" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=GB189800131%20%20">GB189800131</a><br /><br />וכדי להבין עוד יותר, מדוע התחלנו עם ליליינטל, ואת גדולתו - נסיים בדברים שאמר זמן קצר לפני מותו, בעודו שוכב גוסס, עם גב שבור, לאחר שנפצע קשה בהתרסקות אחד מדאוניו -<br /><br />"אין ברירה - חייבים להקריב קורבנות קטנים..."<br /><br /><br /><div style="text-align: right;"><br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-290486117580053588?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2008/11/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-1346933720576285309Tue, 21 Oct 2008 19:41:00 +00002008-12-30T21:21:08.128+02:00<div style="text-align: right;" dir="rtl">הנה כמה פטנטים שסותרים את הטענה -<br /><br />על פי הממציא הקוראני של הפטנט הבא, הוא יכול להיות בצורת קוביה - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=WO9416778">WO9416778</a><br /><br />והנה פטנט על משחק שאחד ממטרותיו הוא להכניס כדור בצורת קובייה לתוך סל - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us4826177">US4826177</a><br /><br />כאן אפשר לראות ממציא אמריקאי שחשב על כדור בצורת אוקטהדרון (פוליהדרון בעל שמונה פיאות) -<br /><br /><a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US6432008%20">US6432008</a><br /><br />לטענת הממציא של הפטנט הבא (מ-1916), כדור בעל צורה מסורתית (עגולה, כלומר, ספירה, כלומר - "כדור"...) קופץ תמיד לכיוונים קבועים, מה שמאפשר לשחקנים מיומנים לצפות את מסלולו. לדברי הממציא הדבר פוגע מאוד בהנאה, והפתרון? - כדור בצורת פוליהדרון בעל 14 או 12 פיאות, שקופץ בכל פעם לכיוון אחר לגמרי -<br /><br /><a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us1299092">US1299092<br /></a><br />והנה משחק הדומה לבאולינג שהכדור בו הוא פוליהדרון בעל עשר פאות - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us3887183">US3887183</a><br /><br />ההמצאות הבאות לא מתיימרות להיות כדורים (בכל זאת הן בצורת פרמידה וקוביה), אבל הן קופצות...-<br /><br /><a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US5251908%20">US5251908</a> <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US5131665">US5131665</a><br /><br />ולסיום משהו עגול, אבל מתוק -<br /><br />פטנט קוריאני על "כדור טניס בעל ריח מתוק" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=KR20030035323%20">KR20030035323</a> - בתוך ליבת הכדור מכניסים אבקה עם הריח הרצוי, ובכל פעם שחובטים בכדור, מעט חומר משתחרר ומפיץ את הריח המבוקש (יש שיגידו שהדבר "מריח לא טוב", אבל לפחות הוא עגול...).<br /><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-1346933720576285309?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2008/10/blog-post_21.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-2784297830682165496Sat, 11 Oct 2008 09:50:00 +00002008-12-30T21:45:12.823+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">פחית השימורים הומצאה בתחילת המאה ה-19 על רקע המלחמות הנפוליאניות - צבאות הענק שצעדו בכל רחבי אירופה, היו זקוקים לאמצעי שימור מזון זול, אמין וזמין (או כפי שנפוליאון הגדיר זאת - "הצבא צועד על קיבתו").<br /><br />מספר ממציאים צרפתיים ואנגלים נרתמו לפיתרון הבעיה (בין השאר בניסיון לזכות בתחרות עם פרס כספי, עליה הכריזה ממשלת צרפת עוד ב-1795) וכך נולדה הפחית. המצאת הפחית הראשונה מיוחסת לממציא צרפתי בשם Nicolas Appert (שזכה ב-1809 בפרס על התחרות הנ"ל). הפטנט המתועד הראשון, התקבל ב-1810 באנגליה על שם הממציא Peter Durand.<br /><br />נסיקתה של הפחית הייתה מטאורית ועד מהרה היא התפשטה לכל תחומי תעשיית המזון. גם תעשיית המשקאות השתמשה בפחיות, אולם בתחילת הדרך היו אלה פחיות זהות לקופסאות השימורים הרגילות - הן היו עשויות פח עבה, וכדי לפותחן היה צורך בפותחן שימורים (או בפטיש ואזמל, כפי שהיה נהוג עד המצאת הפותחן באמצע המאה ה-19.....).<br /><br />בסוף המאה ה-19 השתרשה טכניקת הניקוב, כאמצעי המקובל לפתיחת פחיות שתייה - לפני השתייה המשתמש ניקב שני חורים בפחית - אחד רחב לצורך ריקון הפחית (מזיגה, או שתייה ישירה) וחור שני קטן יותר, לצורך הכנסת האויר (כדי למנוע מהריק בפחית להקשות על הוצאת המשקה).<br /><br />באמצע המאה ה-20, היצרנים החלו להשתמש יותר ויותר בפחיות אלומניום דקות לאריזת משקאות. אולם גם אלה נפתחו באמצעות ניקוב (מי בעזרת פותחן, ומי בעזרת אזמל, סכין, או מברג לעת מצוא...). רק בשנות החמישים והשישים חלה התקדמות נוספת - ב-1951, ממציא קנדי בשם Mikola Kondakow הגיש בקשת פטנט המתארת פקק לבקבוק, הנפתח באמצעות משיכת לשונית, תחת הכותרת - "מסיר פקקים מקופל" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=ca476789%20">CA476789</a><br /><br />בתחילת שנות השישים הגיש הממציא האמריקאי Ermal Cleon Fraze בקשה לפטנט המאפשר פתיחת פחית אלומניום בעזרת לשונית. הפטנט אושר ב-1967 תחת הכותרת "לשונית בצורת טבעת, לקריעת רצועה מתוך פחיות" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US3349949%20">US3349949</a><br /><br />כמובן שיצרני פחיות השתייה אימצו את הרעיון בחום, ועד מהרה מרבית הפחיות צוידו באמצעי פתיחה זה. אולם הלשונית הקטנה יצרה בעיה גדולה - רבים משותי הפחיות נהגו להשליך אותה מיד לאחר פתיחת הפחית (כל מי שזוכר את שנות ה-70 וה-80, בודאי זוכר את הכמות העצומה של לשוניות שהיו זרוקות בכל מקום....).<br /><br />הישועה באה בדמות ממציא אמריקאי נוסף בשם Daniel F. Cudzik. בתחילת שנות השבעים, הנ"ל פיתח את הלשונית הבלתי נתלשת המוכרת לנו היום - הנשארת מחוברת לפחית גם לאחר הפתיחה. ב-1975 הוא הגיש בקשה לפטנט תחת הכותרת "דופן פתיחה קל" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US3967752%20">US3967752</a> .<br /><br />עד אמצע שנות השמונים שיטת פתיחה זו החליפה כמעט לגמרי את שיטת התלישה הישנה - מה שחסך כמות לא מבוטלת של פסולת.<br /><br /><span style="font-style: italic; font-weight: bold;">קישורים נוספים - </span><br /><br />שני פטנטים ש- Cudzik הסתמך עליהם -<br /><br />Omar L. Brown - "פחית קלה לפתיחה, בעלת לשונית בלתי ניתנת להסרה"- <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US3446389">US3446389</a> הוגש ב-1967 .<br /><br />Ermal C. Fraze &amp; Francis. M Silver - "פחית בעלת רצועת קריאה נשמרת" - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US3744667">US3744667</a> הוגש ב-1972 .<br /><br />עוד על ההיסטוריה של הפחית באתר <a href="http://www.cancentral.com/hist_overview.cfm">"מכון יצרני הפחיות"</a> (CMI) האמריקאי <br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-2784297830682165496?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2008/10/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-6669160924829599701Sun, 28 Sep 2008 18:14:00 +00002008-12-30T21:46:21.962+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">כידוע לכל, אחת המשימות המעצבנות והמלכלכות ביותר בהכנות לקראת ראש השנה היא הוצאת גרעיני הרימון. אז לפניכם שלוש אפשרויות -<br /><br />לא לאכול רימונים<br /><br />לקנות גרעינים מגולענים מראש<br /><br />להיעזר באחד הפטנטים הבאים לגלעון רימונים -<br /><br /><div style="text-align: left;"><span class="small" style="float: left;"><strong></strong></span>Method Of Deseeding Pomegranates - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=WO2004100686">WO2004100686 </a><br /><br /><img src="file:///C:/DOCUME%7E1/Mic/LOCALS%7E1/Temp/moz-screenshot-2.jpg" alt="" />Pomegranate shelling machine - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=ES2063594">ES2063594 </a><br /><br />Apparatus for separating pomegranate seeds, scanning apparatus and techniques useful in connection therewith and storage and packaging techniques for separated seeds - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US4530278">US4530278 </a><br /><br />Apparatus and Method for Extracting Pomegranate Seeds from Pomegranates - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=US2008131569">US2008131569 </a><br /><br />Deseeding of a pomegranate comprises sectioning and incision, for pressing and jetting with fluid - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=ES2241472">ES2241472</a><br /></div><br />אז מכל צוות ניוטון חיפוש פטנטים -<br /><br />חג שמח, שנה טובה<br /><br />ומי ייתן וירבו זכויותיכם, והמצאותיכם כגרעיני הרימון<br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-6669160924829599701?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2008/09/blog-post_28.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-9002940792588135097Wed, 24 Sep 2008 05:44:00 +00002008-12-30T21:47:44.888+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right; line-height: 150%;">המנוע נקרא על שם ממציאו - רודולף דיזל, מהנדס וממציא גרמני. דיזל פרסם כמה עשרות פטנטים בעיקר בתחום המכאניקה, רובם הקשורים לטכנלוגיה שפיתח.<br /><br />הפטנט הראשון והמרכזי שלימים יכונה "מנוע דיזל" הוגש בשנת 1892 בגרמניה תחת הכותרת "תהליך עבודה וישומו למנוע בערה פנימי" <span dir="rtl" style=""><a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=DE67207"><span dir="ltr">DE67207</span></a> </span> (לגרסה באנגלית שהוגשה בארה"ב באותה שנה תחת הכותרת "שיטה ומנגון להמרת אנרגית חום לעבודה" ראה - <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us542846"><span dir="rtl" style=""><span dir="ltr">us</span><span dir="ltr" style="">542846</span></span></a>)<br /><br />למנוע הדיזל מספר יתרונות על פני מנוע הבנזין - החשוב שבהם הוא ניצולת יותר גבוהה, כלומר אחוז גבוה יותר מהאנרגיה הטמונה בדלק הופך לאנרגיה מכאנית (או כמו שהסברנו למידען בצוות שלנו, שהוא אשורולוג בהכשרתו - "הוא צורך הרבה פחות דלק"). יש כמובן גם חסרונות, אבל אנחנו מתעלמים מהם בכוונה כי לדעתנו הם הרבה פחות משמעותיים מהיתרונות וחוץ מזה אנחנו אוהבים את המנוע ואת ממציאו (מסיבות שעוד יפורטו כאן או בבלוג אחר שיוקדש לממציאים).<br /><br />כיום מנוע הדיזל זוכה לפריחה רבה משתי סיבות -<br /><br />- היעילות והחסכנות שלו בדלק.<br /><br />- העובדה כי ניתן לתדלקו לא רק בסולר המופק מנפט, אלא גם בשמן צמחי ובדלקים טבעיים המופקים משמנים צמחיים, זאת ללא שינויים טכניים מסובכים ויקרים.<br /><br />כן, מה ששמעתם הוא לא טעות - אפשר לתדלק מנוע דיזל בשמן סויה/תירס/קנולה/חמניות, או כל שמן צמחי אחר (שלא לדבר על דלקים שמופקים משמנים, המכונים לרוב - ביו-זידל). יתרה מכך, רוב יצרניות הדלקים נוהגות להוסיף לדלקי הדיזל המופקים מנפט, כמה אחוזים של ביו-דיזל לשיפור הביצועים.<br /><br />וכאן המקום להזכיר אנקדוטה קטנה בנושא - ביריד הבינלאומי בפריז ב-1900 הוצג מנוע דיזל שפעל על …שמן בוטנים. הממציא עצמו התייחס לכך בהרצאות שנשא ואמר כבר ב-1912 כי "העובדה שניתן להשתמש בשמן ממקור צמחי, נראית לא חשובה היום, אבל שמנים מסוג זה יכולים בבוא העת להפוך לבעלי חשיבות זהה לאלה של שמנים המופקים ממינרלים ומוצרי נפט כיום" (כבר אמרנו שאנחנו מאוד מחבבים את האיש?).<br /><br />ואם בנושאי טכנולוגיה, המצאות ופטנטים עסקינן, כמובן שאי אפשר בלי מחלוקת קטנה לסיום - כמה שנים לפני רודולף דיזל, רשם ממציא בריטי בשם הרברט אקרויד סטיוארט, פטנט על מנוע בערה פנימי דומה למנוע של דיזל, המכונה "מנוע תא להט". בניגוד למנוע של דיזל, אדי הדלק במנוע זה מתלקחים כתוצאה ממגע עם דפנות תא שחומם בחום גבוה מראש. בסופו של דבר התכנון של דיזל זכה לפופלאריות רבה יותר, בגלל נצילות ויעילות משופרים. לאחרונה הטכנולוגיה של סטיוארט זוכה לעדנה מסוימת בגלל שמנועו (כמו זה של דיזל) יכול להשתמש בדלקים ממקור מתחדש.<br /><br />אז לפני שאלה מכם שבבעלותם מכונית עם מנוע דיזל, רצים לתדלק את המנוע בשאריות שמן הזית מהסלט, עוד כמה קישורים מעניינים -<br /><br />פטנט נוסף של דיזל מ-1895 עם כמה שיפורים - "מנוע בערה פנימי" <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us608405"><span dir="rtl" style=""><span dir="ltr">us608405</span></span></a><span dir="rtl" style=";font-family:FrankRuehl;font-size:14;" > </span><br /><br />פטנט של סטיוארט מ-1891 המכיל את כל האלמנטים שפירסם כבר שנה קודם לכן בפטנטים נפרדים - "מנוע המופעל באמצעות פיצוץ של תערובת גז או אדי הידרוקרבון עם אויר" <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=us502837"><span dir="rtl" style=""><span dir="ltr">us502837</span></span></a><span dir="rtl" style=";font-family:FrankRuehl;font-size:14;" > </span> (כדי שתוכלו לשפוט בעצמכם לגבי המחלוקת - האם דיזל גנב את הרעיון או באמת חידש).<br /><br />פטנט בלגי מ-1937 העוסק בהפקת דלק דיזל משמן צמחי - "תהליך המרת שמנים צמחיים לשימוש כדלק" <a href="http://www.patentest.com/ipmaster/getfile/pdfget.php?seed=BE422877"><span dir="rtl" style=""><span dir="ltr">BE422877</span></span></a><span dir="rtl" style=";font-family:FrankRuehl;font-size:14;" > </span> (כן כבר ב-1937!).<br /><br />קצת על השקפתו של דיזל בעניין דלקים משמן צמחי -<br /><div style="text-align: left;">Knothe, Gerhard (2001). "<cite><span dir="rtl" style="font-style: normal;font-size:12;" ><a href="http://www.biodiesel.org/resources/reportsdatabase/reports/gen/20011101_gen-346.pdf" title="http://www.biodiesel.org/resources/reportsdatabase/reports/gen/20011101_gen-346.pdf"><span dir="ltr">Historical Perspectives on Vegetable Oil-Based Diesel Fuels</span></a></span></cite>". Inform 12 (11): 1103–1107.<br /></div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-9002940792588135097?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2008/09/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (Ben Qedem)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-116630804324856788Sat, 16 Dec 2006 22:16:00 +00002006-12-17T00:27:23.266+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">עלה לאוויר <a href="http://www.google.com/patents">שירות חדש של גוגל</a> המאפשר לגולשים מכל העולם לחפש ביותר משבעה מיליון הפטנטים הרשומים במאגר הפטנטים האמריקאים. </span><span style="font-family:arial;font-size:85%;">הטכנולוגיה דומה לזו המופעלת במנוע חיפוש הספרים של גוגל.<br /><br /></span><span style="font-family:arial;font-size:85%;">זהו כלי מאד אפקטיבי לממציאים שאינם מקצוענים בתחום. הוא מאפשר ,כמיטב המסורת של גוגל, לקבל בתוך שניות תוצאות המסודרות על פי מידת הרלוונטיות שלהם לשאילתה. המערכת מאפשרת, פרט לחיפוש טקסט גם </span><a href="http://www.google.com/advanced_patent_search"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">חיפוש מתקדם</span></a><span style="font-family:arial;font-size:85%;"> יותר בו אפשר לצמצם תוצאות על פי מספר פטנט, כותרת, תאריכים, סיווגים ושמות ממציאים וחברות. ניתן למשל במהירות לראות ש</span><a href="http://www.google.com/patents?as_q=&num=100&amp;btnG=Google+Search&as_epq=&amp;as_oq=&as_eq=&amp;as_pnum=&as_vt=&amp;as_pinvent=&as_pasgnee=google&amp;as_pusc=&as_pintlc=&amp;as_drrb_is=q&as_minm_is=1&amp;as_miny_is=2006&as_maxm_is=1&amp;as_maxy_is=2006&as_drrb_ap=q&amp;as_minm_ap=1&as_miny"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">לגוגל 29 פטנטים</span></a><span style="font-family:arial;font-size:85%;"> רשומים שפורסמו בארה"ב. כאשר מקליקים על אחת התוצאות מתוך הרשימה המתקבלת בתוצאות החיפוש מגיעים לדף המכיל את תקציר הפטנט, התביעות (החלק המגדיר את הפטנט משפטית), שרטוטים מוקטנים הניתנים להגדלה, ואף קישורים לפטנטים אחרים שצוטטו על ידי הממציא. גוגל כמובן גם מאפשרת חיפוש בתוך הפטנט עצמו ומדגישה בצבע בתוך הטקסט את מילות החיפוש שהוקלדו"<br /><br />למעשה גוגל אינה הראשונה שמאפשרת חיפוש טקסט מלא בפטנטים אמריקאים, <a href="http://www.uspto.gov">משרד הפטנטים האמריקאי</a> העמיד לרשות הציבור את אתר אינטרנט</span><span style="font-family:arial;font-size:85%;"> בו ניתן הגיע לכל אחד מהפטנטים האמריקאים שפורסמו מעולם, אך מנוע זה נחות משמעותית מיורשו הצעיר ובעיקר איטי יותר. גם אפשרו שליפה מהירה של מסמכי משרד הפטנטים האמריקאי אך בעוד שגוגל הלכו על חיפוש מלא ביאהו הסתפקו בחיפוש על פי מספר. מנוע חיפוש פטנטים מפורסם נוסף שייך ל</span><a href="http://www.european-patent-office.org/index.en.php"><span style="font-family:arial;font-size:85%;">משרד הפטנטים האירופאי</span></a><span style="font-family:arial;font-size:85%;"> ובו מרוכזים גם פטנטים מאירופה ומהמזרח הרחוק. ישנם מאגרי פטנטים נוספים הנותנים שירות בתשלום ומשמשים בעיקר חברות המתמחות בשירותי מידע לממציאים.<br /><br />בדף השאלות והתשובות המסביר את השירות החדש מבטיחים בגוגל שהשירות יגיע גם למדינות אחרות. לישראל ייקח קצת יותר זמן ולא בגלל שאין לנו מאגר מסודר, פשוט מאגר הפטנטים הישראלי, למרבה החרפה, עדיין לא סרוק ופטנטים ישראלים מונחים להם בספריית רשם הפטנטים. מהודעות אחרונות שפרסמה רשות הפטנטים צפוי לעלות לרשת מאגר משלנו (כמאה ושלושים אלף פטנטים רשומים) לקראת סוף שנת 2007 בסיוע ובמימון חלקי של הארגון העולמי לקניין רוחני.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-116630804324856788?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2006/12/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (New-Tone.co.il)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-114677170489768023Thu, 04 May 2006 19:38:00 +00002006-05-04T23:02:32.806+03:00<div align="justify"><span style="font-family:arial;">הטלוויזיות הראשונות עם שלט רחוק אלחוטי הופיעו ביוני 1956 בארה"ב בטלוויזיות מתוצרת חברת זניט. כבר ב-1950 פיתחו מהנדסי החברה שלט שנקרא "עצם עצלה" אולם שלט זה לא היה אלחוטי.<br />הפתרון היצירתי הראשון שמצא מהנדס החברה אוגן פולי הוגש כפטנט אמריקאי מספר </span><a href="http://v3.espacenet.com/origdoc?DB=EPODOC&IDX=US2903575&amp;F=0&QPN=US2903575"><span style="font-family:arial;">US2903575</span></a><span style="font-family:arial;"> בשנת 1955. שיטת השליטה של המצאה זו הנקראה ה"פלאש-מאטיק" היתה באמצעות פנס שהמזפזפ האיר באמצעותו תאים הרגישים לאור בפינות המסך וכך הטלוויזיה ידעה מה הפקודה שעליה לבצע. הארה של פינות המסך עם כיוון השעון היתה למשל להגביר ווליום.<br />הבעיה היתה שלפעמים סתם הדלקה של אור או החשכה של החדר גרמה לזיפזופ.<br />בשנת 1956 המציא ד"ר רוברט אדלר את השלט רחוק ששימש את האנושות במשך 25 השנים הבאות. שלט רחוק זה (</span><a href="http://v3.espacenet.com/textdoc?DB=EPODOC&amp;IDX=US2817025&amp;F=0"><span style="font-family:arial;">US2817025</span></a><span style="font-family:arial;">) שידר גלים על קוליים שבאמצעותם נשלטה הטלוויזיה. שלטים אלו נקראו "פקדי החלל". לרוברט אדלר דרך אגב 180 פטנטים הרשומים על שמו...<br />שלטים אלו היו גדולים ויקרים ומסורבלים ונאלצו לחכות להמצאת הטרנזיסטור ב-1960 בכדי להפוך לאטרקטיביים לצרכן הביתי.<br />רק בתחילת שנות השמונים החליף האור האינפרא האדום שאנו מכירים מהשלטים היום את הגלים העל קוליים.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-114677170489768023?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2006/05/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (New-Tone.co.il)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-114471344261575645Mon, 10 Apr 2006 23:35:00 +00002006-04-11T03:01:12.366+03:00<a href="http://new-tone.co.il/patent/uploaded_images/us2575163-721738.gif"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://new-tone.co.il/patent/uploaded_images/us2575163-717106.gif" border="0" /></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">החיתול החד פעמי הומצא כבר בשנת 1949. מריון דונובן, אם טריה, בת למשפחה של ממציאים סבלה קשות מדליפות חיתולי הבד של תינוקה. היא החליטה לבנות אב טיפוס של חיתול שאינו דולף ונעזרה לשם כך בוילון האמבטיה שלה. כצעד נוסף החליטה דונובן להוסיף ל"וילון" שכבה סופגת שלא תהיה יקרה ושניתן יהיה לזרוק אותה בסוף השימוש. היא רשמה את פטנט אמריקאי מספר <a href="http://v3.espacenet.com/origdoc?DB=EPODOC&IDX=US2575163&amp;amp;F=0&QPN=US2575163">US2575163</a> שפורסם בתאריך 13/11/1951 כדרכם של ממציאים רבים גם מריון פנתה ליצרנים שונים במטרה למכור להם את הבעלות על הפטנט או למכור את הזכויות השימוש בו, אך החברות השונות טענו באזניה כי המוצר יהיה יקר מדי לייצור. בנחישות ובעקביות השמורה למיעוט של יזמים היא החלה לייצר לבדה. כעבור מספר שנים תמכור הממציאה הנחושה את חברתה בסכום של מיליון דולר. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-114471344261575645?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2006/04/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (New-Tone.co.il)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-114471118915722695Mon, 10 Apr 2006 23:08:00 +00002006-04-11T02:32:04.136+03:00<a href="http://new-tone.co.il/patent/uploaded_images/JP4319182-770347.gif"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://new-tone.co.il/patent/uploaded_images/JP4319182-766062.gif" border="0" /></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">פטנט יפני מספר <a href="http://v3.espacenet.com/origdoc?DB=EPODOC&IDX=JP4319182&amp;amp;F=0&amp;QPN=JP4319182">JP4319182</a></span><span style="font-family:arial;"> פורסם בתאריך 10/11/1992.<br /><strong>הגולשים מוזמנים לתת שם מקורי להמצאה באמצעות התגובות בתחתית.</strong></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-114471118915722695?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2006/04/roof-construction-with-parking.htmlnoreply@blogger.com (New-Tone.co.il)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-114470968639298931Mon, 10 Apr 2006 22:36:00 +00002006-04-11T02:32:40.883+03:00<a href="http://new-tone.co.il/patent/uploaded_images/us006293874-001-715590.gif"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" height="373" alt="" src="http://new-tone.co.il/patent/uploaded_images/us006293874-001-709385.gif" width="235" border="0" /></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">פטנט אמריקאי מספר <a href="http://v3.espacenet.com/origdoc?DB=EPODOC&IDX=US6293874&amp;amp;amp;F=0&amp;QPN=US6293874">US6293874</a> פורסם בתאריך 25/9/2001.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>הגולשים מוזמנים לתת שם מקורי להמצאה באמצעות התגובות בתחתית.</strong></span> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-114470968639298931?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2006/04/user-operated-amusement-apparatus-for.htmlnoreply@blogger.com (New-Tone.co.il)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-114286913230943318Mon, 20 Mar 2006 15:38:00 +00002006-04-11T01:34:04.546+03:00<div style="TEXT-ALIGN: right"><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;">מהפכה בלשכת הפטנטים- משרד המשפטים מקים את רשות הפטנטים. </span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;">ביום 5.3.06 הממשלה אישרה את הקמת רשות הפטנטים, שתוקם במקום אגף הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר במשרד המשפטים.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;">על פי התכנית יהפוך אגף הפטנטים, שבמשרד המשפטים לסוכנות ניהול עצמאית, בעלת גמישות ניהולית ותקציב עצמאי, כל זאת במטרה לייעל את השירות לציבור.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;">במצבו הנוכחי, סובל האגף מפיגור קשה ברישומי פטנטים והתור לבחינה הולך ומתארך.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;">על פי הרפורמה המוצעת יהיה אגף הפטנטים הגוף הראשון בשירות המדינה שיפעל לפי מודל סוכנות ניהול</span></span><span style="font-family:Arial;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"> כיחידה עצמאית בעלת גמישות ניהולית ותקציב עצמאי, בכפיפות ישירה לשרת המשפטים.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;">על פי מודל סוכנות הניהול, מנהל רשות הפטנטים יחתום על הסכם עם משרד המשפטים ומשרד האוצר, ועל-פיו יקבל גמישות ניהולית רחבה וגבוהה הרבה יותר מן המקובל בשירות הציבורי - בעיקר בהיבטים של ניהול תקציב, כספים ומשאבי אנוש. במקביל, מתחייב מנהל רשות הפטנטים בפני שרת המשפטים, לעמוד ביעדי תפוקות כמותיים ואיכותיים מדידים. אי עמידה ביעדים שנקבעו עלולה לגרור תגובה חריפה עד כדי פיטורי המנהל.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;">גם בתחום כוח האדם יעבור האגף מהפכה. נכון להיום קיים מחסור עצום בבוחני פטנטים מקצועיים (חסרים כ-100) ובמסגרת התוכנית יונהג מערך חדש לקליטת בוחני פטנטים ברשות הפטנטים (בדומה לקליטת צוערים במשרד החוץ או במשרד התמ"ת): ייערך גיוס חצי שנתי של מועמדים להיות בוחני פטנטים לרשות הפטנטים בנוהל קבוע. לאחר תום תקופת ההכשרה שתארך כשנתיים יעבוד הצוער כבוחן פטנטים ברשות הפטנטים וישמש בתפקידו זה בתקופת ניסיון של שלוש שנים בה יידרש להוכיח יכולות ראויות כבוחן פטנטים.</span> </p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-114286913230943318?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2006/03/blog-post_20.htmlnoreply@blogger.com (New-Tone.co.il)tag:blogger.com,1999:blog-24395312.post-114286396629770912Mon, 20 Mar 2006 14:12:00 +00002006-04-10T23:41:14.216+03:00<a href="http://new-tone.co.il/patent/file-749504.gif"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://new-tone.co.il/patent/file-740579.gif" border="0" /></a><br /><a href="http://new-tone.co.il/patent/file-768441.gif"></a><br /><div style="TEXT-ALIGN: right"><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;font-size:10;"><a href="http://v3.espacenet.com/origdoc?DB=EPODOC&IDX=GB498997&amp;amp;F=0&amp;QPN=GB498997">הפטנט</a> הומצא על ידי עיתונאי הונגרי בשם </span></span><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span style="font-family:Arial;font-size:10;"><span lang="HE">לזלו בירו בשנת 1938.</span></span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;font-size:10;">בירו הבחין שהדיו המשמש להדפסת עיתונים מתייבש מהר, ומשאיר את הנייר נקי מלכלוכים. הוא החליט להמציא עט המכילה את אותו סוג דיו, הבעיה היתה שהדיו היה סמיך מדי ולא זרם דרך העטים הנובעים הרגילים. הפתרון שהוא מצא היה להוסיף כדור קטן בקצה העט שיגרוף את הדיו מהצינורית בעט וישאיר אותו על הנייר.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;font-size:10;">העקרון למעשה כבר הומצא ונרשם כפטנט בשנת 1888 לצורך סימון על עור, אך לא זכה להצלחה מסחרית.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;font-size:85%;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;font-size:10;">בשנות מלחמת העולם השניה קנתה הממשלה הבריטית את הרשות להשתמש בהמצאה כחלק מהמאמץ המלחמתי. חיל האויר המלכותי הבריטי היה זקוק לעט שלא ייזל בגבהים, כפי שקרה לעטים הנבעים הרגילים. הצלחתם האדירה של העטים בשנות המלחמה היא שהביאה את ההמצאה למרכז ההתעניינות</span></span><span lang="HE">.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='http://res1.blogblog.com/tracker/24395312-114286396629770912?l=new-tone.co.il%2Fpatent'/></div>http://new-tone.co.il/patent/2006/03/blog-post.htmlnoreply@blogger.com (New-Tone.co.il)