ניוטון חיפוש פטנטים

לכבוד חג האביב, הנה כמה פטנטים ובקשות לפטנט שיעשו את חג הפסח קצת יותר קל ושמח -

לאלו המעוניינים לשתות בירה כשרה לפסח - US2005170042

רוצים להכין לחם כשר לפסח? הנה תערובת שתסייע בידכם - us4451491

במידהד ושכחתם מה אתם אמורים לקנות לפסח - לוח שנה משולב עם קטלוג מוצרים יזכיר לכם - us5106122

והנה בקשה לפטנט שתעזור גם לחיית המחמד שלכם ליהנות ממזון כשר לפסח - US2004076735

אז שיהיה פסח שמח מכל צוות ניוטון חיפוש פטנטים

כיום לא ניתן לדמיין את הנהיגה במזג אוויר גשום ללא מגבים, אולם למרות החיוניות והיעילות הרבה שלהם, הם הופיעו רק כמה עשרות שנים לאחר המצאת המכונית, ונכנסו לשימוש רחב היקף כמעט עשרים שנה לאחר מכן. אז הנה כמה ציוני דרך מרכזיים בתולדות מגבי הרכב.

ב-1903 הגיש בבריטניה הממציא APJOHN JAMES H. בקשה לפטנט בשם "מתקן ניקוי לשמשות של מרכבות, מכוניות וחלונות אחרים". הבקשה אושרה שנה אח"כ וכך בא לעולם הפטנט GB190321790.

במקביל, מצדו השני של האוקיאנוס הגישה MARY ANDERSON, חוואית ואשת עסקים אמריקנית, בקשה לפטנט בשם "מתקן לניקוי שמשות", שהתקבל באותה שנה - US743801 ונחשב בעיני רבים למערכת המגבים המודרנית הראשונה.

ANDERSON ניסתה לעניין את תעשיית הרכב בהמצאתה, אולם לא זכתה להצלחה מסחרית מרובה. רק לאחר שתוקף הפטנט פג ב-1920, החלה ההמצאה לתפוס תאוצה.

בשנות ה-20 הופיע השלב הבא בטכנולוגיית המגבים – ב-1921 העניק משרד הפטנטים האמריקאי לממציא FOLBERTH .WILLIAM M את הפטנט US1365391 בשם "מנקה שמשות רכב" – המגב הראשון שפועל באופן אוטומטי.

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 הפכו המגבים לטכנולוגיה בסיסית המובנית כמעט בכל רכב. בתחילת שנות ה-60 פיתח ROBERT W. KEARNS, מהנדס ומרצה בקולג', טכנולוגיה חדשה – מגבים עם פעולה מחזורית מושהית. המערכת של KEARNS אפשרה לשלוט במהירות ובתדירות שבה פעלו המגבים וכך להתאימם גם לממטרים קלים.

ב-1964 הגיש KEARNS בקשת פטנט. כמו כן הוא ניסה ללא הצלחה לעניין את חברות הרכב הגדולות בהמצאתו. ב-1967 הפטנט אושר על ידי משרד הפטנטים האמריקאי וקיבל את המספר US3351836 ואת הכותרת - "מערכת מגבים לשמשת רכב בעלת פעולה מחזורית" - הראשון בסדרה של פטנטים בתחום, שעתיד היה לקבל KEARNS .

מספר שנים אח"כ החלו רוב יצרניות הרכב האמריקאיות לשלב מערכות דומות במכוניות שלהן. KEARNS טען, כי בעשותן זאת הן מפרות את הפטנט שלו, הן הכחישו וכך, החל מאבק משפטי ארוך שבסופו זכה KEARNS בהכרה רשמית כממציא המערכת ובפיצוי כספי ניכר. הייתה זו אחת הפעמים היחידות בהן זכה ממציא אמריקאי כלשהו במשפט נגד תאגידים גדולים. פרשת המאבק המשפטי הנ"ל הייתה הבסיס לעלילת הסרט "הברקה" שיצא לאקרנים בסוף 2008.

אופיום להמונים, או אמת נצחית, הדת משחקת תפקיד חשוב בחיינו וכך גם בעולם הפטנטים. אז הנה כמה פטנטים ורעיונות שמסייעים בעבודת האל בדתות שונות-

מונה תפילות - US2007292827

שטיח המונה השתחוויות בעת התפילה האסלאמית (ואפילו סולארי) - GB2263003

העולם הבא במציאות מדומה - KR20020072479

רוצים לבצע שחיטה כשרה? המתקנים הבאים יסייעו - IT1238857 US6083094

הסידור המשכולל הבא יסייע למי שרוצה לוודא שהתפילין במקום הנכון - FR2552315

פמוט שמתפלל בעבורך (אומנם בפטנט מוזכרות תפילות נוצריות, אבל אני בטוח שהממציא לא יתנגד לתפילות של דתות אחרות) - US3994502

מזוזה מדברת -FR2689672

רוצים שהתינוק יירדם לקול ולמראה של ניגונים וסמלים אסלאמיים? בבקשה - GB2446377

ולבסוף, אם תהיתם מה הכיוון בו נמצאת מכה - אז הנה הוא -US5790477

האספירין הוא אחד הדוגמאות המפורסמות, לשם מותג שהפך ברבות הימים לשם גנרי של מוצר. שמו של החומר הפעיל בתרופת האספירין הוא חומצה אצטילסליצילית. התרופה שייכת למשפחה שמכונה NSAIDs -non-steroidal anti-inflammatory drugs (מדכאי דלקות שאינם סטרואידים).

כבר בעת העתיקה הייתה החומצה האצטילסליצילית ידועה כחומר משכך כאבים. אז, כמובן לא השתמשו בחומר עצמו, אלא בצמחים שהכילו ריכוז גבוה שלו, כמו קליפת עץ הערבה. רק בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19 הצליחו כימאים צרפתים וגרמנים לזקק את החומר בצורתו הטהורה.

ב-1897, החלו מדענים של חברת התרופות הגרמנית באייר לחקור את החומר ושנה אח"כ החלו בתהליכי הגשת פטנט באירופה וארה"ב. והנה הפטנט שהתקבל בארה"ב ב-1900 - US644077 - תחת הכותרת המפתיעה...." חומצה אצטילסליצילית".

הממציא הרשום במסמך הפטנט הוא פליקס הופמן, אחד ממדעני החברה, אולם לימים התעוררו מחלוקות רבות בנושא ונשמעו טענות כי האחראי האמיתי לגילוי היה מדען אחר של החברה, בשם ארתור אייכנגרון.

כבר בשנים הראשונות לאחר פיתוח אספירין, החלו חברות תרופות אחרות לנסות ולחקות את המוצר ולבטל את תקפות הפטנטים של באייר. ב-1905 הפטנט שהוגש בבריטיניה בוטל, אולם רק ב-1917 עם תפוגת הפטנט האמריקאי, הגבולות נפרצו והאספירין הפך לאחת התרופות הנמכרות בעולם.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, השם "אספירין" הפסיק להיות סימן מסחרי בבעלותה הבלעדית של חברת באייר בארה"ב וברוב מדינות אירופה. כיום השם "אספירין" נותר סימן מסחרי של החברה ב-80 מדינות בעולם, בראשן גרמניה, קנדה ומקסיקו.

אז אם יש לכם כאב ראש, או סתם מתחשק לכם ללמוד עוד על האספירין, הנה כמה קישורים נוספים בנושא -

מאמר במגזין הרפואי הבריטי העוסק במחלוקות לגבי זהות הממציא -


אתר קרן האספירין -


האתר של חברת באייר, שם אפשר למצוא חומר רב על הנושא-

מה יותר נחמד מלסובב "הולה הופ"? או להפריח בועות סבון? ואם אפשר לעשות את שניהם במקביל למה לא?! - הולה הופ שמפריח בועות סבון תוך כדי שימוש - WO2006052446

והנה שכלול של ה"הולה-הופ" שמביא אותו לדרגה חדשה של תחכום - "הולה הופ" ללא חישוק - US2008003918 (ובאנגלית זה נשמע יותר טוב - hula hooping device having no hoop)

שתי המצאות לאם ולתינוק -

חדר יולדות שבנוי כולו בתוך צינטרפוגה ענקית - CH686758 (למה? לממציא מן הסתם סיבות מפורטות, לדעתנו - פשוט כי אפשר....)

ההמצאה הבאה, אינה מיועדת לבעלי לב חלש, ילדים ומיוחד לא לנשים הרות - מתקן שבו היולדת נקשרת למיטה ואז מסובבים אותה במהירות, כדי להוציא את הוולד בעזרת הכוח הצנטרפוגלי....מזעזע, הזוי, אבל אמיתי....- US3216423

והנה משהו שכל אופה חולם עליו - מתקן אוטומטי לשבירת ביצים ולהפרדת החלמון מהחלבון - DE102004021315

הפטנט הבא עוסק במשהו מאוד רלבנטי לימים אלה - הפיכת פסולת של בעלי חיים לדלק - JP10121074

ההמצאה הבאה מיועדת לסובב בני אדם עד לתאוצה של 20 G לצרכי טיפולים רפואיים - US4890629

והנה מתקן המיועד לבחון השפעות של שהייה בחלל על בעלי חיים - JP59003355

וכאן - מכשיר המסייע בסחיטת מגבות מטבח רטובות - JP7088400

ולסיום - מכונית המשתמשת בגלגלי תנופה לצורכי הנעה - US2003011261

אז שיהיה שבוע נעים ויציב.....

כמובן שהמסגרת הקצרה שלנו אינה מאפשרת לסקור את כל הפטנטים החשובים הקשורים בתעופה במאתיים השנים האחרונות. אבל בהחלט אפשר לאזכר כמה מהפטנטים המרכזיים של חלוצי התעופה מן המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

נתחיל באוטו ליליינטל, הממציא הגרמני ממוצא יהודי בן המאה ה-19. ליליינטל היה הראשון שהצליח לבנות ולטוס בכלי תעופה כבד מן האויר. בשנים שבין 1891 ועד מותו בתאונת טיס ב-1896, הוא ביצע למעלה מאלפיים טיסות (נכון אלפיים!) בדאונים שתכנן ובנה.

העובדה שעד אליו, איש לא הצליח בכלל להמריא מהקרקע בכלי תעופה כבד מן האויר, הופכת את הישגו לחסר תקדים ואותו לאיש החשוב ביותר בתחום עד להופעתם של האחים רייט (או כפי שהוא הגדיר זאת בעצמו - "להמציא כלי תעופה זה כלום, לבנות כלי תעופה זה כבר משהו, לעוף - זה הכל!").

והנה אחד הפטנטים שלו שהוגש בארה"ב ב-1894 תחת הכותרת "מכונה מעופפת" - us544816

כמובן שאי אפשר בלי האחים רייט. אז הנה הפטנט שלהם מ-1903, שוב תחת הכותרת (כמה מקורי - אבל האמת היא, שאז זה באמת היה מקורי) - "מכונה מעופפת" - us821393


הטיסה שהתרחשה באותה שנה, הייתה בת 20 שניות בלבד, והוא לא התרומם יותר משני מטרים. יותר מכך, לא הייתה לו יכולת לכוון את המסוק שלו, וכך ההמצאה נותרה חסרת שימוש עד לשנות העשרים.

מי ששיפרו את המסוק לכדי כלי תעופה שימושי ואמין היו כמה ממציאים ובראשם -

הארגינטינאי Ra?l Pateras Pescara de Castelluccio, הספרדי Juan de la Cierva וההולנדי
Albert Gillis Von Baumhauer. כל אחד מהם רשם עשרות רבות של פטנטים, שיחדיו, איפשרו את בנייתם של המסוקים המודרניים כפי שאנו מכירים היום. המסוק שווה רשומה בפני עצמה, אבל עד אז, הנה כמה מן הפטנטים המרכזיים של הממציאים הנ"ל -

"הליקופטר מעשי" - FR533820 - הפטנט הראשון של Pescara מ-1922, שמכיל את מרבית החידושים החשובים שלו.

"כלי תעופה חדשני" - FR537347 - אחד הפטנטים הראשונים של Cierva, גם הוא מ-1922.

ולבסוף הפטנט המרכזי של VON BAUMHAUER שהתקבל בבריטניה ב-1927 תחת הכותרת - "שיפורים הקשורים למכונות תעופה" - GB265272

חלוץ תעופה נוסף שנזכיר בהזדמנות זו הוא פרדיננד פון צפלין, מאבות ספינת האויר. גם כאן מדובר בהמצאה שנקדיש לה רשומה שלמה בעתיד, אבל בינתיים, הנה אחד הפטנטים הראשונים שלו מ-1898 -

"שיפורים הקשורים לבלון הניתן לניהוג" - GB189800131

וכדי להבין עוד יותר, מדוע התחלנו עם ליליינטל, ואת גדולתו - נסיים בדברים שאמר זמן קצר לפני מותו, בעודו שוכב גוסס, עם גב שבור, לאחר שנפצע קשה בהתרסקות אחד מדאוניו -

"אין ברירה - חייבים להקריב קורבנות קטנים..."

הנה כמה פטנטים שסותרים את הטענה -

על פי הממציא הקוראני של הפטנט הבא, הוא יכול להיות בצורת קוביה - WO9416778

והנה פטנט על משחק שאחד ממטרותיו הוא להכניס כדור בצורת קובייה לתוך סל - US4826177

כאן אפשר לראות ממציא אמריקאי שחשב על כדור בצורת אוקטהדרון (פוליהדרון בעל שמונה פיאות) -

US6432008

לטענת הממציא של הפטנט הבא (מ-1916), כדור בעל צורה מסורתית (עגולה, כלומר, ספירה, כלומר - "כדור"...) קופץ תמיד לכיוונים קבועים, מה שמאפשר לשחקנים מיומנים לצפות את מסלולו. לדברי הממציא הדבר פוגע מאוד בהנאה, והפתרון? - כדור בצורת פוליהדרון בעל 14 או 12 פיאות, שקופץ בכל פעם לכיוון אחר לגמרי -

US1299092

והנה משחק הדומה לבאולינג שהכדור בו הוא פוליהדרון בעל עשר פאות - US3887183

ההמצאות הבאות לא מתיימרות להיות כדורים (בכל זאת הן בצורת פרמידה וקוביה), אבל הן קופצות...-

US5251908 US5131665

ולסיום משהו עגול, אבל מתוק -

פטנט קוריאני על "כדור טניס בעל ריח מתוק" - KR20030035323 - בתוך ליבת הכדור מכניסים אבקה עם הריח הרצוי, ובכל פעם שחובטים בכדור, מעט חומר משתחרר ומפיץ את הריח המבוקש (יש שיגידו שהדבר "מריח לא טוב", אבל לפחות הוא עגול...).

פחית השימורים הומצאה בתחילת המאה ה-19 על רקע המלחמות הנפוליאניות - צבאות הענק שצעדו בכל רחבי אירופה, היו זקוקים לאמצעי שימור מזון זול, אמין וזמין (או כפי שנפוליאון הגדיר זאת - "הצבא צועד על קיבתו").

מספר ממציאים צרפתיים ואנגלים נרתמו לפיתרון הבעיה (בין השאר בניסיון לזכות בתחרות עם פרס כספי, עליה הכריזה ממשלת צרפת עוד ב-1795) וכך נולדה הפחית. המצאת הפחית הראשונה מיוחסת לממציא צרפתי בשם Nicolas Appert (שזכה ב-1809 בפרס על התחרות הנ"ל). הפטנט המתועד הראשון, התקבל ב-1810 באנגליה על שם הממציא Peter Durand.

נסיקתה של הפחית הייתה מטאורית ועד מהרה היא התפשטה לכל תחומי תעשיית המזון. גם תעשיית המשקאות השתמשה בפחיות, אולם בתחילת הדרך היו אלה פחיות זהות לקופסאות השימורים הרגילות - הן היו עשויות פח עבה, וכדי לפותחן היה צורך בפותחן שימורים (או בפטיש ואזמל, כפי שהיה נהוג עד המצאת הפותחן באמצע המאה ה-19.....).

בסוף המאה ה-19 השתרשה טכניקת הניקוב, כאמצעי המקובל לפתיחת פחיות שתייה - לפני השתייה המשתמש ניקב שני חורים בפחית - אחד רחב לצורך ריקון הפחית (מזיגה, או שתייה ישירה) וחור שני קטן יותר, לצורך הכנסת האויר (כדי למנוע מהריק בפחית להקשות על הוצאת המשקה).

באמצע המאה ה-20, היצרנים החלו להשתמש יותר ויותר בפחיות אלומניום דקות לאריזת משקאות. אולם גם אלה נפתחו באמצעות ניקוב (מי בעזרת פותחן, ומי בעזרת אזמל, סכין, או מברג לעת מצוא...). רק בשנות החמישים והשישים חלה התקדמות נוספת - ב-1951, ממציא קנדי בשם Mikola Kondakow הגיש בקשת פטנט המתארת פקק לבקבוק, הנפתח באמצעות משיכת לשונית, תחת הכותרת - "מסיר פקקים מקופל" - CA476789

בתחילת שנות השישים הגיש הממציא האמריקאי Ermal Cleon Fraze בקשה לפטנט המאפשר פתיחת פחית אלומניום בעזרת לשונית. הפטנט אושר ב-1967 תחת הכותרת "לשונית בצורת טבעת, לקריעת רצועה מתוך פחיות" - US3349949

כמובן שיצרני פחיות השתייה אימצו את הרעיון בחום, ועד מהרה מרבית הפחיות צוידו באמצעי פתיחה זה. אולם הלשונית הקטנה יצרה בעיה גדולה - רבים משותי הפחיות נהגו להשליך אותה מיד לאחר פתיחת הפחית (כל מי שזוכר את שנות ה-70 וה-80, בודאי זוכר את הכמות העצומה של לשוניות שהיו זרוקות בכל מקום....).

הישועה באה בדמות ממציא אמריקאי נוסף בשם Daniel F. Cudzik. בתחילת שנות השבעים, הנ"ל פיתח את הלשונית הבלתי נתלשת המוכרת לנו היום - הנשארת מחוברת לפחית גם לאחר הפתיחה. ב-1975 הוא הגיש בקשה לפטנט תחת הכותרת "דופן פתיחה קל" - US3967752 .

עד אמצע שנות השמונים שיטת פתיחה זו החליפה כמעט לגמרי את שיטת התלישה הישנה - מה שחסך כמות לא מבוטלת של פסולת.

קישורים נוספים -

שני פטנטים ש- Cudzik הסתמך עליהם -

Omar L. Brown - "פחית קלה לפתיחה, בעלת לשונית בלתי ניתנת להסרה"- US3446389 הוגש ב-1967 .

Ermal C. Fraze & Francis. M Silver - "פחית בעלת רצועת קריאה נשמרת" - US3744667 הוגש ב-1972 .

עוד על ההיסטוריה של הפחית באתר "מכון יצרני הפחיות" (CMI) האמריקאי

כידוע לכל, אחת המשימות המעצבנות והמלכלכות ביותר בהכנות לקראת ראש השנה היא הוצאת גרעיני הרימון. אז לפניכם שלוש אפשרויות -

לא לאכול רימונים

לקנות גרעינים מגולענים מראש

להיעזר באחד הפטנטים הבאים לגלעון רימונים -


אז מכל צוות ניוטון חיפוש פטנטים -

חג שמח, שנה טובה

ומי ייתן וירבו זכויותיכם, והמצאותיכם כגרעיני הרימון

המנוע נקרא על שם ממציאו - רודולף דיזל, מהנדס וממציא גרמני. דיזל פרסם כמה עשרות פטנטים בעיקר בתחום המכאניקה, רובם הקשורים לטכנלוגיה שפיתח.

הפטנט הראשון והמרכזי שלימים יכונה "מנוע דיזל" הוגש בשנת 1892 בגרמניה תחת הכותרת "תהליך עבודה וישומו למנוע בערה פנימי" DE67207 (לגרסה באנגלית שהוגשה בארה"ב באותה שנה תחת הכותרת "שיטה ומנגון להמרת אנרגית חום לעבודה" ראה - us542846)

למנוע הדיזל מספר יתרונות על פני מנוע הבנזין - החשוב שבהם הוא ניצולת יותר גבוהה, כלומר אחוז גבוה יותר מהאנרגיה הטמונה בדלק הופך לאנרגיה מכאנית (או כמו שהסברנו למידען בצוות שלנו, שהוא אשורולוג בהכשרתו - "הוא צורך הרבה פחות דלק"). יש כמובן גם חסרונות, אבל אנחנו מתעלמים מהם בכוונה כי לדעתנו הם הרבה פחות משמעותיים מהיתרונות וחוץ מזה אנחנו אוהבים את המנוע ואת ממציאו (מסיבות שעוד יפורטו כאן או בבלוג אחר שיוקדש לממציאים).

כיום מנוע הדיזל זוכה לפריחה רבה משתי סיבות -

- היעילות והחסכנות שלו בדלק.

- העובדה כי ניתן לתדלקו לא רק בסולר המופק מנפט, אלא גם בשמן צמחי ובדלקים טבעיים המופקים משמנים צמחיים, זאת ללא שינויים טכניים מסובכים ויקרים.

כן, מה ששמעתם הוא לא טעות - אפשר לתדלק מנוע דיזל בשמן סויה/תירס/קנולה/חמניות, או כל שמן צמחי אחר (שלא לדבר על דלקים שמופקים משמנים, המכונים לרוב - ביו-זידל). יתרה מכך, רוב יצרניות הדלקים נוהגות להוסיף לדלקי הדיזל המופקים מנפט, כמה אחוזים של ביו-דיזל לשיפור הביצועים.

וכאן המקום להזכיר אנקדוטה קטנה בנושא - ביריד הבינלאומי בפריז ב-1900 הוצג מנוע דיזל שפעל על …שמן בוטנים. הממציא עצמו התייחס לכך בהרצאות שנשא ואמר כבר ב-1912 כי "העובדה שניתן להשתמש בשמן ממקור צמחי, נראית לא חשובה היום, אבל שמנים מסוג זה יכולים בבוא העת להפוך לבעלי חשיבות זהה לאלה של שמנים המופקים ממינרלים ומוצרי נפט כיום" (כבר אמרנו שאנחנו מאוד מחבבים את האיש?).

ואם בנושאי טכנולוגיה, המצאות ופטנטים עסקינן, כמובן שאי אפשר בלי מחלוקת קטנה לסיום - כמה שנים לפני רודולף דיזל, רשם ממציא בריטי בשם הרברט אקרויד סטיוארט, פטנט על מנוע בערה פנימי דומה למנוע של דיזל, המכונה "מנוע תא להט". בניגוד למנוע של דיזל, אדי הדלק במנוע זה מתלקחים כתוצאה ממגע עם דפנות תא שחומם בחום גבוה מראש. בסופו של דבר התכנון של דיזל זכה לפופלאריות רבה יותר, בגלל נצילות ויעילות משופרים. לאחרונה הטכנולוגיה של סטיוארט זוכה לעדנה מסוימת בגלל שמנועו (כמו זה של דיזל) יכול להשתמש בדלקים ממקור מתחדש.

אז לפני שאלה מכם שבבעלותם מכונית עם מנוע דיזל, רצים לתדלק את המנוע בשאריות שמן הזית מהסלט, עוד כמה קישורים מעניינים -

פטנט נוסף של דיזל מ-1895 עם כמה שיפורים - "מנוע בערה פנימי" us608405

פטנט של סטיוארט מ-1891 המכיל את כל האלמנטים שפירסם כבר שנה קודם לכן בפטנטים נפרדים - "מנוע המופעל באמצעות פיצוץ של תערובת גז או אדי הידרוקרבון עם אויר" us502837 (כדי שתוכלו לשפוט בעצמכם לגבי המחלוקת - האם דיזל גנב את הרעיון או באמת חידש).

פטנט בלגי מ-1937 העוסק בהפקת דלק דיזל משמן צמחי - "תהליך המרת שמנים צמחיים לשימוש כדלק" BE422877 (כן כבר ב-1937!).

קצת על השקפתו של דיזל בעניין דלקים משמן צמחי -